ספריית חב"ד ליובאוויטש

פרק טז

שנת תרפ"א

מלחמת קיום בימי הרעב - ביהכנ"ס קאפוסט בהומיל

בי"ט כסלו תרפ"א נולדה בתי הבכירה שרה תחי'.

במשך השנים תר"פ תרפ"א איז מען געווען זייער דערשלאגן און אפגעריסן איינער פון דעם צווייטן.

בגליל אוקריינא הי' רעב ממש ובאו משם פליטים בורחים מן הרעב מוטלים ברחובות נפוחי כפן.

גם בהומיל היו אוכלים סובין, פסולת גרעיני שמנים, קליפות תפוחי אדמה וכיו"ב.

על חג הפסח התירו הרבנים קטניות וכו'.

לי הצליח השי"ת בזה שהייתי נוסע בלך ושוב לעירי זוראוויץ. זוגתי תחי' שהבינה את המצב אמרה לי, שראשית כל צריכים לראות שלא נסבול רעב ח"ו. היינו מכינים על החורף תפוחי אדמה אורז הירז ושאר מיני קטניות וקמח דגן עד כמה שאפשר.

זכורני שהת' ר' ישראל ע"ה מגידסאן בא פעם מאדעס עם ב"ב וסר אלי וראיתיו הולך במכנסים ושק קרועים (בבחרותו הי' הולך בבגדים מגוהצים), וממש ראיתי שהי' משיב נפשו מחתיכת פת, שהי' בוש להגיד גודל רעבונו, והשתדלתי שיהי' בדרך לגימה שמקרבת, שלא ירגיש אי נעימות.

* * *

טרם חתונתי (קמט) הייתי מוכרח לנסוע מביתי, כי הרבה אנשים לקחו לצבא ורוח הבולשביקים התגבר והי' הדבר קשה לבחור תלמיד ישיבה לשבת בבית. נסעתי אז להומיל והייתי אצל דירתה של דודתי זקנתי מרת פייגא (אחות א"ז ר' אברהם שלמה, שהי' מחסידי אדמו"ר הצמח צדק), וגם אצל דודי ר' דוד מאלקאוו (אחי אמי מורתי ז"ל).

בתחלה הייתי הולך להתפלל שחרית בביהכנ"ס ליובאוויטש, אך לא יכולתי לקבל את גודל המהומה.

היו מתפללים שם חמשה מנינים בבת אחת, אחד אצל העמוד, שנים אצל הספסלים האמצעיים הנק' מיטל באנק (קנ), ושני מנינים בחדרים. בכל מנין היו מתפללים הרבה אנשים. וכך היו מתפללים הרבה מנינים במשך כל היום, מהשכמה עד שעה מאוחרת בלילה.

פעם נכנסתי להתפלל לביהכנ"ס הקאפוסט'ער ברחוב מוהילוב, והמנין מצא חן בעיני (קנא), שם התפלל המנין האחרון לערך בשעה 8 בבוקר.

היו שם אנשים בעלי צורה, חסידישע, זקנים, היו מתפללים במתינות, ואחר תפלת שחרים למדו משניות, ולפרקים קרובים ישבו במסבת מרעים באמירת לחיים. בד"כ כשהיו מקפלים הטלית ותפילין לא היו משוחחים דברים בטלים, רק שיחת חולין של תלמידי חכמים, חסידישע געשמאקע רייד, ובלשונינו א חסידישע דב"ט.

התחלתי ללכת לשם להתפלל שחרית, ושם עשיתי הכירות עם ר' שמואל יצחק לורי' ע"ה (עוד אכתוב אודותיו אי"ה).

במשך הזמן עשינו קביעות עתים שונות ללימוד דא"ח.


(קמט)) אולי הכוונה לתשרי תר"פ, ראה לעיל ריש הפרק הקודם, וצ"ע.

(קנ)) באירופה לא היו שורות של ספסלים בביהכנ"ס, עם מושבים מיוחדים, רק אצל הכתלים היו ספסלים. יש שבאים עם דופן (משענת) להסמך עליהם ויש שבאים עם דף יוצא מהם, כדי להניח עליו את הסידור. לאחדים היו עמודים (סטענדערס) להחזיק עליו את הסידור או ספר. הספסלים היו במזרח צפון ודרום.

ועוד היו שני ספסלים באמצע ביהכנ"ס, אחד לימין ואחד לשמאל, ועמדו ברוחב ביהכנ"ס מצפון לדרום. ספסלים אלו באו עם דופן ודף להחזיק עליו הסידור כנ"ל.

(קנא)) אף שבכל העיר התפללו נוסח האר"י; לבד המנין שבגרויס מויער (החומה הגדולה), ששם התפלל הרב באראשאנסקי, והמנין של הגביר ליאוויאנאוו, ששם התפללו נוסח אשכנז.

(קמט)) אולי הכוונה לתשרי תר"פ, ראה לעיל ריש הפרק הקודם, וצ"ע.

(קנ)) באירופה לא היו שורות של ספסלים בביהכנ"ס, עם מושבים מיוחדים, רק אצל הכתלים היו ספסלים. יש שבאים עם דופן (משענת) להסמך עליהם ויש שבאים עם דף יוצא מהם, כדי להניח עליו את הסידור. לאחדים היו עמודים (סטענדערס) להחזיק עליו את הסידור או ספר. הספסלים היו במזרח צפון ודרום.

ועוד היו שני ספסלים באמצע ביהכנ"ס, אחד לימין ואחד לשמאל, ועמדו ברוחב ביהכנ"ס מצפון לדרום. ספסלים אלו באו עם דופן ודף להחזיק עליו הסידור כנ"ל.

(קנא)) אף שבכל העיר התפללו נוסח האר"י; לבד המנין שבגרויס מויער (החומה הגדולה), ששם התפלל הרב באראשאנסקי, והמנין של הגביר ליאוויאנאוו, ששם התפללו נוסח אשכנז.