ספריית חב"ד ליובאוויטש

פתיחה

ב"ה י"א חשון תשח"י

ביום ב' מ"ח, במלאת חמשים שנה מעת הכנסי בפעם הראשון להיכל קדשו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ (ביום ג' מ"ח תרס"ח), נכנסתי להיכל קדשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ועלו זכרונות מקוטעים ממשך הזמן.

כ"ק אדמו"ר שליט"א העיר בהזדמנות זאת, שארשום זכרונותי ממשך זמן היותי בליובאוויטש.

המחבר - בתקופת כתיבת הזכרונות

בשנת תשח"י

* * *

רשימת זכרונות, וכן כתיבת תולדות והערכת אישים, הנה במדה ידועה ומכריעה היא חד צדדית, היינו כפי חושי וראות עיני הכותב. גם יודע אני אשר כל ענין וכל איש שכותב אני אודותיו, מה שהנני כותב הוא רק חלק קטן.

אמנם לבד זאת שהקורא יכול לדייק בזה אח"כ (אחרי קראו את הסיפור או את המאורע) כפי הבנתו וחושיו; הנה כשמזדמן לקרוא את המאורע או את ההערכה האישית מעוד א' ויותר, יכולים לדייק מבין שניהם או יותר ולהוציא תמונה ברורה כמו שהיא, היינו שיכולים להפשיטה מההשקפה של הכותבים.

ועוד נוסף על זה, שהרבה פעמים, אחד יודע או רואה איזה ענין והוא חלק מן כל המאורע, ואין ידוע לו כל הפרטים והגורמים השונים, אבל מבין הרבה כותבים נשלם הדבר ולובש צורה אחרת לגמרי (א); מצד שלימות הענין, לא מצד אשמת או השערת הכותב, וכאשר יתקבצו כל החלקים מכל ענין ואיש תתקבל צורה אחרת (ב).

אשר מזה מובן עד כמה הוא לתועלת כל מה שכותב ורושם כל אחד ממאורעות חייו בקישור עם ענינים ואישים כלליים.

* * *

אף שמה שמעניינת היא כללות המאורעות של ליובאוויטש; אבל אינני יכול לעבור לגמרי על המאורעות שההשגחה פרטית הובילה, עד שזכיתי לבוא לתומכי תמימים ללמוד.

* * *

עפ"י עצת כ"ק אדמו"ר שליט"א הוספתי לרשום מאורעות, כפי שיעלה על זכרוני, לא לפי סדר השנים.

* * *

רגיל אני להאריך, בהזכירי איזה איש מאנ"ש, למען למלאות עוד בקשה מאנ"ש ע"י צעירי אגודת חב"ד, להודיע כל אחד מאנ"ש הידועים לו ופרטי ענינים אודותם.

והנני כותב בפרטיות, שזהו כמטרה לעצמה, לכתוב לזכרון משפחות מאנ"ש.

רשימת הזכרונות בכת"י המחבר


(א)) אשר זה הענין מובן ונותן הכרה טובה בענין השגחה פרטית, אשר בהתבונן בהשגחה פרטית ובקשור עניני מאורעות, מתחזקת ומתבררת ההשגחה פרטית.

(ב)) כמו אם יכתוב אחד רק אות א' מ"ברוך שאמר והי' העולם", וכשמצרפים תחלה ה"ברוך" ביחד ונעשית תיבה, ישנו האור עליון של התיבה, ואח"כ מצירוף הד' תיבות יחד, לפעמים משתנה הענין לגמרי [כמו אם יכתוב איש את הפסוק שומר ד' את כל אוהביו ואת כל הרשעים, בלי סוף הפסוק].

(א)) אשר זה הענין מובן ונותן הכרה טובה בענין השגחה פרטית, אשר בהתבונן בהשגחה פרטית ובקשור עניני מאורעות, מתחזקת ומתבררת ההשגחה פרטית.

(ב)) כמו אם יכתוב אחד רק אות א' מ"ברוך שאמר והי' העולם", וכשמצרפים תחלה ה"ברוך" ביחד ונעשית תיבה, ישנו האור עליון של התיבה, ואח"כ מצירוף הד' תיבות יחד, לפעמים משתנה הענין לגמרי [כמו אם יכתוב איש את הפסוק שומר ד' את כל אוהביו ואת כל הרשעים, בלי סוף הפסוק].