ספריית חב"ד ליובאוויטש

פרק לב

שנת תרצ"ד

השד"ר רבי יצחק המתמיד - מנין מיוחד לתלמידים - הליכה לתשליך - התוועדות שמח"ת

ר' יצחק (מתמיד) הורביץ

קודם ר"ה תרצ"ד בא לארה"ב השוד"ר הרה"ח המפורסם בצדקתו מוהר"ר יצחק הי"ד הלוי הורביץ, הנקרא ר' יצחק מתמיד (שמט). הוא התאכסן בביתי והתעסק בעניני מעמד (שנ).

מכתב הר"י מתמיד שכתב אל המחבר עם חזרתו לריגא

* * *

בחודש מר חשון תרצ"ד נפטר הרממ"ל לוקשין ע"ה, מנהל אגודת חסידי חב"ד (שנא).

* * *

באותה שעה כבר הי' ביכלתי לסדר מנין מיוחד לימים נוראים, מיחידי סגולה מאנ"ש והעיקר מתלמידים יחיו, בחדר שני של חברת ביקור חולים ברחוב אסבארן, שהיתה ג"כ מאנשים בני תורה ולומדי תורה ברוח חסידי.

ר' יוחנן גורדון שו"ב הי' הבעל תפלה ובעל תוקע.

גם בשמח"ת ערכנו את ההקפות לעצמנו (אחרי ההקפות שבביהכנ"ס שלי).

כ"ז גרם לי לחשוב ע"ד לארגן מנין קבוע עבור התלמידים שלי שיתפללו ביחד, כי לטובת התלמידים היתה השקפתי שיתפללו במנין מיוחד עבורם, שהרי כבר הורגלו להתפלל במתינות ובשימת לב לענין התפלה, ולמען הקל הנסיון מצד אחד, וגם להסיר הבליטות און אוועק שטעלן אין א אייגענים ווינקל, הי' אצלי הרעיון שצריכים לעשות זאת.

ואולי יצטרפו עמהם עוד צעירים מאנ"ש; כי לבד התלמידים הנה בעלי בתים אחדים שהשתתפו בלימודי דא"ח ובהתוועדות נתקרבו אלינו, כמו ר' שלמה סולומון (ש"ב של האחים גורדון, בן תורה, למד בישיבות של ליטאים ומשכיל, אבל נתקרב היטב, כי הוא בעל אופי רציני) ור' ישראל דריבין ועוד (שנב).

* * *

חברת תורה מציון היו לה ת"ת וחדרים עבור התלמידים (בטח עוד אכתוב אי"ה פרק אודות המייסד המוסד תורה מציון ותולדותי').

פניתי אל ר' אבא ריבקין (שנג), שהי' יו"ר החברה ומעסקני ישיבת תורה מציון וממנהיגי' (גם היו לי מכירים הרבה מחברה הנ"ל), ופעלתי שנתנו לנו חדר אחד להתפלל בו.

התחילו להתפלל שם, ובפעם הראשונה הלכתי גם אני להתפלל אתם.

אמנם כמו בכל דבר חדש, הנה בתחלה הי' קושי לאסוף עשרה אנשים למנין, והיו שבתות שלא התאסף מנין שלם משלנו.

ר' יוחנן נ"י גורדון שהי' מהמתפללים שם והי' לומד לפניהם דא"ח קודם התפלה והבעל קריאה, הי' מתרעם: וואס ווילסטו פון מיר מיט דיינע חלומות א מנין מאכן, מען דארף 10 אזייגער בבוקר גיין אפסטערס (בקומה העליונה) בעטן איין אידן צי צוויי אראפגיין צום מנין...

אבל סוף כל סוף התרגלו התלמידים לבוא להתפלל במנין, ואחרי עבור משך זמן עברו להתפלל בקומה התחתונה אשר בביהכנ"ס אנשי אזאריץ 885 האפקינסאן עוו.; אשר החברה התפללה שם בימות החול, והמנין שלנו התפלל שם בש"ק.

[שני בתי הכנסת אינם עתה, ביהכנ"ס תורה מציון נוטל ע"י הממשלה, בבנותם על שטח נרחב שורה של בנינים חדשים, וביהכנ"ס אנשי אזאריץ נמכר לא"י שחורים, אחרי אשר השכונה כולה נתיישבה ע"י א"י שחורים, חבל].

כה התפתח המנין, עד שהיו באים כמה מנינים לתפלות, והיו ביניהם כאלה שהאריכו בתפלה.

במשך הזמן התפשטה השפעת התלמידים על חבריהם בישיבות שלמדו, וניתוספו תלמידים הבאים לשמוע את לימוד התניא במוצש"ק, עד לערך כחמשים חברים, ונעשתה מהפכה ברוח החינוך של התלמידים (שנד).

תלמידי התחילו להשתתף במסיבות התוועדות של אנ"ש ביומי דפגרא, כמו י"ט כסלו י"ב תמוז וימי ההילולא וכו', וזה גרם הרמת רוח בין אנ"ש בכלל, עד שהיו זמנים שבשמח"ת או י"ט כסלו ופורים היו משתתפים בביהכנ"ס שלי אנשי באברויסק כמאה או מאה וחמשים בחורים מהישיבות דפה, וכמה רבנים נכבדים ורציניים מהדור הקודם, כמו הרב ר' משה צבי רבינוביץ ועוד באו להשתתף.

בלכתינו לתשליך ביום א' דר"ה (או ביום ב' כשחל ר"ה בש"ק) היינו סרים לביתו של ר' יוחנן נ"י גורדון, שהי' דר באיסט ניו יארק, וישבנו במסבת מרעים ולמדנו מאמר בדא"ח והתפללנו תפלת ערבית.

ביום שמח"ת היינו הולכים מבית לבית, אצל ר' יוסף הונקים ור' שלמה סולומון ור' חיים בלאך ועוד, להיות קצת זמן בכל בית לשמח.

בלכתינו ברחוב הינו נפגשים עם מכירים ויהודים סתם ומכבדים אותם בריקוד, עד אשר לעת ערבית היינו באים לבית הר"ר ניסן טלושקין נ"י.

הרנ"ט הי' מזמין גם רבנים מהשכונה להשתתף בשמחה, ופעם הזמין גם את הר"ר משה פיינשטיין (גיסו של הר"ר ראובן ליואוויץ) נ"י אשר הי' דר אז באיסט ניו יארק.

הרנ"ט ביקש שישירו בביתו את הניגון של אדמו"ר הזקן, הד' בבות, ואמרתי שניגון הזה צריכים לשיר ברצינות ובקבלת עול, וע"כ ילבשו את הכובעים ולא ישבו בהיארמולקעס בלבד.

הר"ר משה פיינשטיין התנגד לזה ואמר דברים חריפים נגד זה, ואמרתי שא"כ לא נשיר את הניגון. בסוף הלביש גם הוא את הכובע שלו ושרנו.


(שמט)) בארכיון המחבר יש מכתב שכתב אליו הר"ר אברהם אלי' אקסלרוד, בג' דעשי"ת תרצ"ד:

קבלתי מכתב היום מהרה"ת ה"ר אברהם ברוך שי' [פעווזנער] ... כותב בפשיטות, במדינתך כעת הרה"ח ר' יצחק המתמיד. ואגב הוא מרבה בשבחו מאד מאד, וכותב עליו שיש לו שם שם ע"ד הרה"ח ר' הלל פאריטשער נבג"מ זי"ע, בסיפור מופתים וכדומה. וכאשר אנ"ש שי', ובפרט התמימים יחי', ואפשר בפרטי פרטיות ה"ר אברהם ברוך שי', רחוקים הרבה מפוילישע התפעלות וגוזמאות, ע"כ נתפעלתי מזה. וכותב שם עוד אשר בודאי תהי' לו לעזר להשלים תכלית נסיעתו למדינתכם וכו'.

(שנ)) אודות ביקורו בארה"ב ראה תולדות חב"ד בארה"ב פרק כב. וב"די אידישע היים" (גליון 64, קיץ תשל"ה, בחלק האנגלי עמ' 7) מוסיף:

גודל קדושתו וחסידותו עשו רושם אדיר על חברי אגודת חסידי חב"ד. ונאספנו והחלטנו לעזור לאסוף סכום 5000$ עבור מעמד, ולשלוח לרבי בפולין. לאסוף סכום כזה בתקופת השפל של המצב הכלכלי אז הי' לא כל כך קל. האחים קרעמער אמרו שאם נאסוף 4500$ הם ישלימו את השאר. פניתי בבקשה לר' גבריאל דווארקין שיתן לנו בהלוואה סכום 2200$, צ'יק אחד של 1000$ ואח"כ עוד צ'יק של 1200$. והוא ענה לי ברצינות: הבאמת אתה חושב שיש לי כ"כ הרבה?! בכל אופן עד להושענה רבא אספנו את ה-4500$, בעיקר בהלוואות, ושלחנו אל הרבי. רצינו שהשליחות של ר' יצחק תוכתר בהצלחה.

הוא הביא אתו חלק מהשטריימל של אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, ולראש השנה הזמין שטריימל חדש.

[בארכיון המחבר נמצא מכתבו שכתב לו עם חזרתו לריגא בשנת תרצ"ו, ובו כותב בין השאר:

ספרתי לאדמו"ר שליט"א כל מסירתו ונתינתו לטובת אגודת חב"ד ואופן פעולתו ועבודתו, ומאד הי' שבע רצון, והחזיק לו טובה ... מחמת זכות גודל הנח"ר שגרם לעט"ר שליט"א, הנה נכון יהי' לבו בטוח, אשר כעת יושע וימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה.

ובמכתב נוסף:

כ"ק אדמו"ר שליט"א שבע רצון מאד ומלא כף נחת מהנהלת האפיס, הזכות הזה יעמוד לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

(שנא)) ב"די אידישע היים" שם מספר המחבר:

כדאי לתת תמונה כללית ממצב הקהלה באותה שעה, בקשר למותו הפתאומי.

בשנה זו התאחדה אגודת הרבנים עם ארגוני רבנים האחרים, כולל את זו שבבראנזוויל ואיסט נ.י., (שבהם הייתי חבר פעיל, כפי שכבר הזכרתי), והידועים בשם כנסת הרבנים ודגל הרבנים.

מבצע מיוחד שנפעל על ידי הארגון החדש המאוחד הוא "ועד הכשרות" לבדוק את בתי המטבחיים של עופות, צורת השחיטה וטיב העמדת החלפים ושאר אופני הכנת העופות לפי ההלכה.

יש בידי קטע עתון ישן, בו מודיעים שמעתה אסור לקנות עופות בשום מקום שאינו תחת השגחת ועד הכשרות.

אין כאן המקום לתאר את האסיפות והדיונים והשיחות בקשר לסידור המיוחד של תויות הכשרות המאוחדות בנ.י.

הזמנת "ועד הרבנים" לאסיפה מיוחדת בביהכ"נ של המחבר "בדבר ההשגחה במטבחי העופות"

"לאספה יקראו לבא כל בעלי מטבחי העופות, וב"ה ישתתף גם ועד הרבנים דניויארק רבתי"

"יואל נא כתה"ר לסדר בביהנ"נ שיהא פתוח לשעה האמורה"

באותו יום, כ' מר"ח, היינו באמצע אסיפת עם שקראו הרבנים לביהכנ"ס הגדול שהי' מלא, ואחד מהרבנים עמד על הבימה מעוטף בטלית ותפילין ונאם לפני הקהל.

הרב לוקשין, שהי' אחד מחברי הנהלת אגודת הרבנים ומנהל אגודת חסידי חב"ד הי' עדיין בבית, והכין עצמו ללכת לאסיפה.

לפתע התגבר אצלו לחץ הדם, ולפני הצהרים שלאותו יום נודע לנו מפטירתו.

הנהלת אגודת חסידי חב"ד נאספה מיד לדון במצב, והחליטו שהלויה תהיה למחרת, ושכפי מנהג חב"ד לא יתקיימו הספדים.

למחרת הי' ביהכנ"ס הגדול מלא וגדוש, וחברי אגודת הרבנים התפלאו ביותר על שאנו עומדים על העקרון שלא יתקיימו שום הספדים.

* * *

באותה שעה ראינו דבר מיוחד, שאפשר להגדיר כמופת מהרבי:

בימים אלו קבלתי חבילת מכתבים מהרבי, בחבילה הי' מכתב המופנה להרב לוקשין, ומצורף לו מכתבים אל א) אגודת הרבנים. ב) הרה"ג סילווער. ג) הרה"ג טייטלבוים. ד) הרה"ג ראזנבערג. ה) מוהרח"ז קרעמער.

האגרת קשורה להפעלת לחץ על המשלחת הסובייטית הבאה לוואשינגטון, והוא מבקש ממנו למסור להם את המכתבים בהקדם, ואשר יראה לזרזם ולעוררם אשר יגשו מיד לעבודה לעשות את ההכנות הדרושות לדבר.

[האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ג אגרת תרצו]

תאריך המכתב הוא ה' מר"ח, שבועיים לפני פטירת הרב לוקשין. ובסופו מוסיף הרבי לכתוב:

יש לי צער גדול מזה שזמן ארוך לא קבלתי מכת"ר שום מכתב, אף שמנהגם של ידידנו בארה"ב למעט בכתיבת מכתבים, אבל אנכי לא התרגלתי לזה עדיין, ואשמח מאד לשמע משלומו, וכל אשר אתו לטובה.

אחרי שהרבי חתם על המכתב הרבי הורה למזכירו הר"י פייגין הי"ד, לשלוח את חבילת המכתבים על שמי. הרי"פ שאל: מה זה שייך אליו? והרבי השיב: אתה צודק, אבל באמת הוא רוח החיים שם.

הנקודה שאני רוצה להדגיש, אשר הרבי שלח את המכתב דוקא על שמי, וקבלתיו בדיוק בזמן פטירתו.

(שנב)) ב"די אידישע היים" שם מוסיף:

הר"י מתמיד התפלל בכל יום עם התלמידים בביהכנ"ס ביקור חולים, ברח' אוסבורן בבראנזוויל. דירה קטנה בחצר שופצה עבורו.

(שנג)) הי' מגזע אנ"ש. דומני שהוא מעיר וויטעבסק או מסביבותי'. טרם לכתו לעבודת הצבא הי' אצל אדמו"ר הרש"ב נבג"מ. כמה פעמים עזב את ביהכנ"ס הנ"ל והי' בא להתפלל בביהכנ"ס שלי. אצלו השגתי את הניירות דרישה עבור הר"י עבער (שעל ידם בא לריגא, כנ"ל).

(שנד)) את העונג שקיבל מזה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, רואים אנו במכתבו שכתב לו בח' ניסן תרצ"ה (אגרות קודש שלו ח"ג אגרת תשנח):

מכתבו קראתי פעמיים ושלש בענג כפול ומשולש, מזה שהתלמידים התמימים שי' נותנים את ריחם בעבודה טהורה המתאימה לרוחה של תומכי תמימים...

על כל אחד ואחד מידידנו אנ"ש ותלמידי התמימים שי' לדעת כי כל השם נפשו ודעתו ולבו לקבוע שיעורי לימוד דא"ח ברבים ועמל בעמילא דאורייתא וקוב"ה כולא חד, הנני כולו שלו ומקשרו בהתקשרות אמיתי בנר"ן ח"י, והשי"ת יעזרנו בגו"ר.

וע"ד סדר הלימוד אכתוב לו בעזה"י אחר חגה"פ הבע"ל.

ובמכתב שכתב לו המזכיר הר"י פייגין בי"ב ניסן, כותב לו על כך:

הסעיף לפני האחרון המתחיל על כל אחד כו', זהו פעם הראשון שהנני רואה לשון כזה, והוא ענין אשר ראוי לשום לב לדברים אלו.

(שמט)) בארכיון המחבר יש מכתב שכתב אליו הר"ר אברהם אלי' אקסלרוד, בג' דעשי"ת תרצ"ד:

קבלתי מכתב היום מהרה"ת ה"ר אברהם ברוך שי' [פעווזנער] ... כותב בפשיטות, במדינתך כעת הרה"ח ר' יצחק המתמיד. ואגב הוא מרבה בשבחו מאד מאד, וכותב עליו שיש לו שם שם ע"ד הרה"ח ר' הלל פאריטשער נבג"מ זי"ע, בסיפור מופתים וכדומה. וכאשר אנ"ש שי', ובפרט התמימים יחי', ואפשר בפרטי פרטיות ה"ר אברהם ברוך שי', רחוקים הרבה מפוילישע התפעלות וגוזמאות, ע"כ נתפעלתי מזה. וכותב שם עוד אשר בודאי תהי' לו לעזר להשלים תכלית נסיעתו למדינתכם וכו'.

(שנ)) אודות ביקורו בארה"ב ראה תולדות חב"ד בארה"ב פרק כב. וב"די אידישע היים" (גליון 64, קיץ תשל"ה, בחלק האנגלי עמ' 7) מוסיף:

גודל קדושתו וחסידותו עשו רושם אדיר על חברי אגודת חסידי חב"ד. ונאספנו והחלטנו לעזור לאסוף סכום 5000$ עבור מעמד, ולשלוח לרבי בפולין. לאסוף סכום כזה בתקופת השפל של המצב הכלכלי אז הי' לא כל כך קל. האחים קרעמער אמרו שאם נאסוף 4500$ הם ישלימו את השאר. פניתי בבקשה לר' גבריאל דווארקין שיתן לנו בהלוואה סכום 2200$, צ'יק אחד של 1000$ ואח"כ עוד צ'יק של 1200$. והוא ענה לי ברצינות: הבאמת אתה חושב שיש לי כ"כ הרבה?! בכל אופן עד להושענה רבא אספנו את ה-4500$, בעיקר בהלוואות, ושלחנו אל הרבי. רצינו שהשליחות של ר' יצחק תוכתר בהצלחה.

הוא הביא אתו חלק מהשטריימל של אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, ולראש השנה הזמין שטריימל חדש.

[בארכיון המחבר נמצא מכתבו שכתב לו עם חזרתו לריגא בשנת תרצ"ו, ובו כותב בין השאר:

ספרתי לאדמו"ר שליט"א כל מסירתו ונתינתו לטובת אגודת חב"ד ואופן פעולתו ועבודתו, ומאד הי' שבע רצון, והחזיק לו טובה ... מחמת זכות גודל הנח"ר שגרם לעט"ר שליט"א, הנה נכון יהי' לבו בטוח, אשר כעת יושע וימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה.

ובמכתב נוסף:

כ"ק אדמו"ר שליט"א שבע רצון מאד ומלא כף נחת מהנהלת האפיס, הזכות הזה יעמוד לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

(שנא)) ב"די אידישע היים" שם מספר המחבר:

כדאי לתת תמונה כללית ממצב הקהלה באותה שעה, בקשר למותו הפתאומי.

בשנה זו התאחדה אגודת הרבנים עם ארגוני רבנים האחרים, כולל את זו שבבראנזוויל ואיסט נ.י., (שבהם הייתי חבר פעיל, כפי שכבר הזכרתי), והידועים בשם כנסת הרבנים ודגל הרבנים.

מבצע מיוחד שנפעל על ידי הארגון החדש המאוחד הוא "ועד הכשרות" לבדוק את בתי המטבחיים של עופות, צורת השחיטה וטיב העמדת החלפים ושאר אופני הכנת העופות לפי ההלכה.

יש בידי קטע עתון ישן, בו מודיעים שמעתה אסור לקנות עופות בשום מקום שאינו תחת השגחת ועד הכשרות.

אין כאן המקום לתאר את האסיפות והדיונים והשיחות בקשר לסידור המיוחד של תויות הכשרות המאוחדות בנ.י.

הזמנת "ועד הרבנים" לאסיפה מיוחדת בביהכ"נ של המחבר "בדבר ההשגחה במטבחי העופות"

"לאספה יקראו לבא כל בעלי מטבחי העופות, וב"ה ישתתף גם ועד הרבנים דניויארק רבתי"

"יואל נא כתה"ר לסדר בביהנ"נ שיהא פתוח לשעה האמורה"

באותו יום, כ' מר"ח, היינו באמצע אסיפת עם שקראו הרבנים לביהכנ"ס הגדול שהי' מלא, ואחד מהרבנים עמד על הבימה מעוטף בטלית ותפילין ונאם לפני הקהל.

הרב לוקשין, שהי' אחד מחברי הנהלת אגודת הרבנים ומנהל אגודת חסידי חב"ד הי' עדיין בבית, והכין עצמו ללכת לאסיפה.

לפתע התגבר אצלו לחץ הדם, ולפני הצהרים שלאותו יום נודע לנו מפטירתו.

הנהלת אגודת חסידי חב"ד נאספה מיד לדון במצב, והחליטו שהלויה תהיה למחרת, ושכפי מנהג חב"ד לא יתקיימו הספדים.

למחרת הי' ביהכנ"ס הגדול מלא וגדוש, וחברי אגודת הרבנים התפלאו ביותר על שאנו עומדים על העקרון שלא יתקיימו שום הספדים.

* * *

באותה שעה ראינו דבר מיוחד, שאפשר להגדיר כמופת מהרבי:

בימים אלו קבלתי חבילת מכתבים מהרבי, בחבילה הי' מכתב המופנה להרב לוקשין, ומצורף לו מכתבים אל א) אגודת הרבנים. ב) הרה"ג סילווער. ג) הרה"ג טייטלבוים. ד) הרה"ג ראזנבערג. ה) מוהרח"ז קרעמער.

האגרת קשורה להפעלת לחץ על המשלחת הסובייטית הבאה לוואשינגטון, והוא מבקש ממנו למסור להם את המכתבים בהקדם, ואשר יראה לזרזם ולעוררם אשר יגשו מיד לעבודה לעשות את ההכנות הדרושות לדבר.

[האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ג אגרת תרצו]

תאריך המכתב הוא ה' מר"ח, שבועיים לפני פטירת הרב לוקשין. ובסופו מוסיף הרבי לכתוב:

יש לי צער גדול מזה שזמן ארוך לא קבלתי מכת"ר שום מכתב, אף שמנהגם של ידידנו בארה"ב למעט בכתיבת מכתבים, אבל אנכי לא התרגלתי לזה עדיין, ואשמח מאד לשמע משלומו, וכל אשר אתו לטובה.

אחרי שהרבי חתם על המכתב הרבי הורה למזכירו הר"י פייגין הי"ד, לשלוח את חבילת המכתבים על שמי. הרי"פ שאל: מה זה שייך אליו? והרבי השיב: אתה צודק, אבל באמת הוא רוח החיים שם.

הנקודה שאני רוצה להדגיש, אשר הרבי שלח את המכתב דוקא על שמי, וקבלתיו בדיוק בזמן פטירתו.

(שנב)) ב"די אידישע היים" שם מוסיף:

הר"י מתמיד התפלל בכל יום עם התלמידים בביהכנ"ס ביקור חולים, ברח' אוסבורן בבראנזוויל. דירה קטנה בחצר שופצה עבורו.

(שנג)) הי' מגזע אנ"ש. דומני שהוא מעיר וויטעבסק או מסביבותי'. טרם לכתו לעבודת הצבא הי' אצל אדמו"ר הרש"ב נבג"מ. כמה פעמים עזב את ביהכנ"ס הנ"ל והי' בא להתפלל בביהכנ"ס שלי. אצלו השגתי את הניירות דרישה עבור הר"י עבער (שעל ידם בא לריגא, כנ"ל).

(שנד)) את העונג שקיבל מזה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, רואים אנו במכתבו שכתב לו בח' ניסן תרצ"ה (אגרות קודש שלו ח"ג אגרת תשנח):

מכתבו קראתי פעמיים ושלש בענג כפול ומשולש, מזה שהתלמידים התמימים שי' נותנים את ריחם בעבודה טהורה המתאימה לרוחה של תומכי תמימים...

על כל אחד ואחד מידידנו אנ"ש ותלמידי התמימים שי' לדעת כי כל השם נפשו ודעתו ולבו לקבוע שיעורי לימוד דא"ח ברבים ועמל בעמילא דאורייתא וקוב"ה כולא חד, הנני כולו שלו ומקשרו בהתקשרות אמיתי בנר"ן ח"י, והשי"ת יעזרנו בגו"ר.

וע"ד סדר הלימוד אכתוב לו בעזה"י אחר חגה"פ הבע"ל.

ובמכתב שכתב לו המזכיר הר"י פייגין בי"ב ניסן, כותב לו על כך:

הסעיף לפני האחרון המתחיל על כל אחד כו', זהו פעם הראשון שהנני רואה לשון כזה, והוא ענין אשר ראוי לשום לב לדברים אלו.