ספריית חב"ד ליובאוויטש

חנוכה

187

א. באגרת כ"ק מו"ח אדמו"ר1 מס­תפק בהפטרת שבת חנוכה שחל בר"ח, אם להזכיר פסוקי ר"ח (לאחרי הפטרת שבת חנוכה), "מצד הטעם שאין מדלגין2 מנביא לנביא".

ולכאורה יש לעיין בטעם הספק. ד­הנה בנוגע להפטרת יום א' דר"ח שחל בשבת פליגי הב"י והרמ"א, דהב"י כ' (בשו"ע3) ד"אם ראש חודש שני ימים שבת ויום ראשון מפטירין השמים כסאי ונוהגין לומר אחר כך פסוק ראשון ו­פסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן לזכר שמחר ג"כ הוא ראש חודש", וב­רמ"א שם כ' ש"י"א שאין להפסיק מנביא לנביא ואין אומרים רק הפטרת ר"ח (ומסיים) וכן נוהגין".

ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע על סידור תורה אור4 כ', שאביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, "הי' אומר אחר הפטרת שבת ר"ח פסוק ראשון ואחרון מהפטרת מחר חדש". היינו שנהג כדעת הב"י5, ו­לא כדעת הרמ"א שאין מוסיפים פסוקים הנ"ל כי "אין להפסיק מנביא לנביא".

ועפ"ז צ"ע מדוע מסתפק כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע להוספת פסוקי ר"ח ב­שבת חנוכה, "מצד הטעם שאין מדלגין מנביא לנביא"?

ויש לומר, שהספק יסודו בדברי הב"י עצמו, שהביא מנהג זה (להוסיף פסוקי הפטרת מחר חודש) רק גבי ר"ח שחל בשבת ויום ראשון, ולא במקרים אחרים שיש אפשריות זו, כנדו"ד — שבת חנוכה שחל בר"ח, או שבת פ' שקלים ופ' ה­חודש שחל בר"ח (או ער"ח), ועוד. ומזה משמע, שרק גבי ר"ח שחל בשבת ויום א' הוא דאמרינן שמוסיפין פסוק ראשון ואחרון דהפטרת מחר חודש "לזכר ש­מחר ג"כ הוא ראש חודש", משא"כ בדוג­מאות הנ"ל אין מוסיפים כלום כדי להזכיר שהוא ר"ח (או שמחר הוא ר"ח)6.

[כי לכאורה דוחק לומר שהב"י לא פירט גבי כל דוגמאות הנ"ל שיש להו­סיף משום שסמך על מ"ש גבי שבת שהוא א' דר"ח שמוסיפין פסוק ראשון ו­אחרון דהפטרת מחר חודש "לזכר שמחר ג"כ הוא ראש חודש"].

אלא שטעמא בעי, מהו החילוק בין שבת שחל ביום ראשון דר"ח לשאר דוגמאות הנ"ל.


1) ו' טבת תרצ"א (אגרות קודש שלו ח"ב ס"ע שח). — ולהעיר שבשנה הנ"ל חל שבת חנוכה ב­ר"ח.

2) מגילה כד, א. שו"ע או"ח רסקמ"ד.

3) או"ח סתכ"ה ס"ב (ועד"ז בסי' קמ"ד ס"ב. וראה לקמן הערה 20). וכ"ה בב"י לטאו"ח (סקמ"ד וסתכ"ה) שם, וראה שם השקו"ט בדין אין מדלגין מנביא לנביא (הובא לקמן סעיף ג).

4) נדפסו בסידור תורה אור (תש"א ושלאח"ז). סידור עם דא"ח הוצאות קה"ת.

5) ולהעיר ממ"ש בהגהות שם, שכ"ק אדמו"ר מהר"ש "הי' אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים".

6) בב"י לטאו"ח סתכ"ה הביא (כדלקמן ס"ב) שבר"ח אלול שחל בשבת מפטירין עני' סוערה ומוסיפין פסוקים דהשמים כסאי (אלא שבשו"ע שם השמיטו. ואכ"מ).

אבל אין הוספה זו בר"ח אלול ראי' לשקו"ט דידן, כי שם הכל בנביא אחד (ישעי'), שלכו"ע מדלגין כו' (ראה רמ"א סתכ"ה שם. יד אפרים למג"א שם). וראה לקמן הערה 22.