ספריית חב"ד ליובאוויטש

פז-ב

<פי'> [דהקשה הרמב"ן איך ע"י תפלה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפלה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י נח יג, ב (מה, ב)

-----  הערות וציונים  -----

ע"י התפלה נשתנה כו' – ראה אמו"ד לרס"ג מ"ב פ' ד-ה. אור ה' מ"ג ח"ב כלל א' פ"א. ס' העיקרים מ"ד פט"ז ופי"ח.

לעשות צירוף אחר כו' – להעיר מתענית כה, א וביאור הרה"מ בס' דברת שלמה פ' בשלח. עיין דמ"א ר"פ אמר בשם הבעש"ט. ובענין השתנות ע"י מיתוק בשורשו עיין מדל"י סי' ז (ח), ט-י (י), מח (נד), קעב (קעז) ורלה (רמח).