ספריית חב"ד ליובאוויטש

רנא-א

<מהבעש"ט זלה"ה> ויגש אליו יהודה [. . .] <פי'> כי יש ב' סוגים אנשים, א' המתנהג על פי הטבע, שהוא גי' אלקים, הנקרא יהודה מלכות, ב' המתנהג למעלה מהטבע, בחינת צדיק מושל ביראת אלקים שהוא מבטל גזירת אלקים, וזה נקרא יוסף הצדיק. וכאשר אחד באחד יגשו ונתחברו ב' סוגים הנ"ל נעשה הכל בחינה אחת כנודע, כי זה כסא לזה [כאשר שמעתי מפי מורי הרבה בזה, כמו שמצינו ב' אנשים שאחד נעשה לבוש וכסא לחבירו, כמו זה שמתנהג ע"פ המדריגה שהיא למעלה מהטבע ומכל מקום כל דרכיו נעשה ע"פ בני אדם המתנהגים בטבע, אם כן נעשה זה כסא לזה], ובהתחברם אחד באחד יגשו ונעשה הכל אחד [והבן].

וז"ש ויגש אליו יהודה, ר"ל שנגש ונתחבר בחינת יהודה אל בחינת יוסף, ויאמר בי אדני, פי' בי נקראת אדון למעלה מהטבע כמו אברהם [שהי' ראש מאמינים, ומ"מ כל דרכיו נגמר ונעשה ע"י מלכות יהודה והוכן בחסד כסא. . .]


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י משפטים נו סע"ב (רט, א)

ויגש גו' – ויגש מד, יח. הטבע שהוא גי' אלקים – פרדס רמונים שי"ב פ"ב. ר"ח שער האהבה פ"א. שם פ"ז. ריש פ"ח. שלהי פי"א. של"ה, שער האותיות ע' קדושה. צדיק מושל גו' – ש"ב כג, ג. שהוא מבטל כו' – מו"ק טז, ב. אחד באחד יגשו – איוב מא, ח. בר"ר צג, ב. ויאמר בי אדני – ויגש מד, יח. אברהם שהיה ראש מאמינים – ראה שמו"ר כג, ה (ופי' מהרז"ו שם). והוכן בחסד כסא – ישעי' טז, ה.

-----  הערות וציונים  -----

יש ב' סוגים כו' – ראה מזה בתוי"י שם לפני דיבור זה. וכן שם פ' מקץ לא, א (קיא, ב) ביאור הבעש"ט להרבה עשו כרשב"י, ועוד שם ס"פ שמות לז, ד (קמ, א) בענין דן ונפתלי.

וכאשר אחד באחד יגשו כו' – ראה תוי"י פ' וישב כט, ב (קה, א) מורי ביאר פסוק כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי כשעושה מעשי גשמי ומקשר עם המחשבה למעלה בדעת העליון נעשה יחוד קבה"ו וכו' עיי"ש (ראה לעיל סי' מב, צא וקפט), ונודע כי מלכות מקנן בעשיה (ראה תקו"ז ת"ו כג, א) ונק' יהודה (זח"ב קד, רע"א) ועולם המחשבה והדעת נק' יוסף (ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב) כמ"ש בקו"א בשם מורי כי משיח הוא סוד הדעת והוא סוד התחי"ה כו' (הובא לעיל סי' קנח. וראה לקמן סי' שע), ובזה יובן ויגש אליו יהודה שמלכים נועדו יחדיו (תהלים מח, ה) לעשות מעשה הגשמי שהיא מל' הנק' יהודא ולקשרו עם הדעת הנקרא יוסף אז עברו יחדיו שנמחל עונות וכמו ששמעתי ממורי שעי"ז יוכל לבטל כל גזירות רעות כשמקשר המלכות הנק' אני עם המחשבה הנק' אין (ראה לעיל סי' קפט-ב) והבן. (ובהמשך שם, דף ד', ע"ד ב' הסוגים הנ"ל, וגם שם בקשר למאמר הרבה עשו כרשב"י).

כי זה כסא לזה – ראה בהערות לסי' קפח וש"נ.