ספריית חב"ד ליובאוויטש

רפ

<מהבעש"ט זלה"ה> איתא בתנא דבי אליהו <כתיב> הוכח תוכיח את עמיתך פי' חבירך בתורה ובמצות. אבל אותם בני אדם שאינם הולכים [תמיד] בדרך התורה והמצות אינו מחוייב להוכיחם דכתיב אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

הנה"י ד, א. לקו"א להרמ"מ כח, א

איתא בתדב"א – פי"ח. הוכח תוכיח גו' – קדשים יט, יז. אל תוכח לץ גו' – משלי ט, ח.

-----  הערות וציונים  -----

כל הסימן הוא לשון התד"א (ומשם בילק"ש קדשים רמז תרי"ג) ולכאורה צ"ע מאי קמ"ל בהעתקת הדברים. להעיר שכן נמצא ג"כ בס' הנהגות ישרות ובלקו"א המיוחס להרמ"מ, ואולי שם בא בהמשך (וכתנא דמסייע) להנזכר שם לפני זה כשיחרפוהו ב"א על עבודתו כו' לא יענה להם אפילו בדברים טובים כו' (הובא ג"כ בצוה"ר סי' מט-נ), ובעל הכש"ט העתיקו משם דהרי סי' רפא ורפב באים כאן תיכף אחרי דיבור זה כמו שם. לאידך י"ל בדרך אפשר שהבעש"ט אמר כן ע"ד דאיתא באבות פ"ד מי"ט שמואל הקטן אומר כו' (שהם פסוקים מפורשים), ועוד כה"ג.