ספריית חב"ד ליובאוויטש

רצב-ב

<כי>סב כשמתדבק בהקב"ה שהוא אלופו של עולם נעשה אדם. והקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות כדי שיהיה אחדות עם אדם, שלא היה יכול לסבול בהירותו, ואדם צריך לפרוש א"ע מכל גשמיות כ"כ עד שיעלה דרך כל העולמות ויהא אחדות עם הקב"ה, עד שיבוטל ממציאות ואז יקרא אדם.

כמשלסג אחד שיושב לפני המלך שיש לו בושה גדולה ממנו עד שאין מחשב אם המלך אוהב אותו כדי שיאהבנו, אלא מחשב גדולתו כדי שיבוש ממנו. <וזהו בראשית ירא בושת>.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

כשמתדבק . . אדם: מדל"י כט (לג); כמשל . . ממנו: מדל"י כו (ל)

עשה לך שתי גו' – בהעלתך י, ב. ועל דמות הכסא גו' – יחזקאל א, כו. בהקב"ה שהוא אלופו של עולם – חגיגה טז, א. זח"ג לא, א. איתא בזוהר – זח"ב רמא, א. משכן כו' לא שלטה כו' – אליהו רבה פי"ח (ד"ה ד"א קומי רוני). דור דיעה – ויק"ר ט, א. כסא של רגל א' – ע"פ ברכות לב, א. בראשית יר"א בש"ת – זח"ג רנז, רע"א. תקו"ז ה, ב.

-----  שולי הגליון  -----

סב) במקורו: עשה לך שתי חצוצרות כסף, פי' שתי צורות, על דרך ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כי האדם הוא רק דל"ת מ"ם והדיבור שורה בו, [באו"ת: ד' מ' דיבו"ר מלכו"ת שורה בו], וכשמתדבק בהקב"ה (כבפנים).

סג) כמשל . . . ממנו: המשל לקוח ממדל"י סי' כו (ל), ולפי הנראה צרפו לכאן כביאור לביטול הנ"ל. במקורו: איתא בזוהר משכן איהו בלא רברבנוהי, פי' דמשכן שעשה משה לא שלטה בו יד אויב שהחזיק את המשכיל, וזהו למעלה מהמדות כי משם באים אל כל המדות, והם היו דור דיעה כי עבודתו היתה כסא של רגל אחד שעבד אותו ית' בכל עצמיות, כמשל (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

עיי"ש במקורו במדל"י המשך הדברים, ובפרט הסיפא (בנו"א באו"ת סי' קלד), ובהוספות למדל"י-או"ת סי' סו. ורג"כ במדל"י סי' רטז (רכז): עיקר האדם הוא ע"ש דמו שבו, ולמה נקרא אדם ולא דם אלא שמדבק א"ע בבורא ית' וממשיך בקרבו אלופו של עולם נתחבר האל"ף אליו ונק' אדם, וזהו לא תאכלו על הדם (קדשים יט, כו) ר"ל כשעדיין לא חיבר אלופו של עולם, רק אחר התפלה כשחיבר דמו לאלופו של עולם ואז נק' אדם מותר לו לאכול ולא קודם כנ"ל.

ולהעיר שעד"ז הובא בשם הרה"מ בבפ"י, דרוש לשה"ג שנת תקכ"ה קי, סע"ג: שמעתי בשם החסיד מ' דוב בער טורצינר ביאור פסוק הגיד לך אדם מה טוב וגו' (מיכה ו, ח), כי ח"ו נרגן מפריד אלוף (משלי טז, כח) ע"י שנסתלק א' דאהי' ונשאר מ"ד, ולהמשיך אלוף הוא טוב כשיהיה בחי' מ"ה גי' אדם, כמשה ונחנו מה (בשלח טז, ז-ח) וכו', ובזה יובן הגיד, דהיינו להמשיך לו בחי' אדם, לזה טוב שיהיה בבחי' מה שפל ועניו, ואז נמשך א' ונעשה מ"ה גי' אדם ודפח"ח.

דור דיעה – ראה לקמן סי' שע.

כמשל כו' – השוה המשל דלקמן סי' שיד.