ספריית חב"ד ליובאוויטש

שח

[ובשם המנוח החסיד מוהר"י פיסטנר שמעתי, דאמרי] לישרי לן מר, ר"ל דבר מר כדי שיהיה גילה ברעדה, והשיב וי לן דמיתנן, [ודפח"ח].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י שלח קלז, א (תקכ, א)

לישרי לן מר כו' – ברכות לא, רע"א. גילה ברעדה – ע"פ תהלים ב, יא.

-----  הערות וציונים  -----

צ"ע אמאי הביא פירוש זה והשמיט תורת הבעש"ט הבאה אחריו! ובמקורו תיכף אחרי דברי הרי"פ: ובזה נבאר ש"ס דברכות לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן כו', ויש בזה ב' דרכים, א' ע"פ מה ששמעתי ממורי בענין שבת שיש מצוה באכילה ושתיה ע"פ משל לבן מלך שהיה בשביה והגיעו כ"י אביו המלך ורצה לשמוח ולכך הרבה להמוניים מיני משקה שישמחו הם ואז יוכל הוא לשמוח בשמחתו, והנמשל מבואר כי הנשמה א"א לשמוח ברוחני עד שישמח החומר בגשמי וכו' ודפח"ח. [וראה בזה לעיל סי' קז ולקמן סי' שצב, ועיי"ע לעיל סי' רצה]. והכא נמי בענין שמחת חתן וכלה הוא שמחת רוחני, רק כדי לשמח החומר וכו', והנה הם שאמרו לישרי לן מר הבין שצריכין לשמוח ע"י הגשמי במיני זמר, וז"ש ווי לן דמיתנן שהוא החומר, כי לולי היו בהם שמחת רוחני לא צריך לזה, וק"ל.