ספריית חב"ד ליובאוויטש

של

כה אמר ד' [צבאות] התבוננו, פירוש מהפרש השנים הקודמות, וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים כי קול נהי נשמע מציון, משכינתא קדישא דאיתקריאת ציון, איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ, פי' עזבנו ארץ הקדושה ארץ חפץ, ארץ אשר ד' אלהינו דורש אותה תמיד, כי השליכו משכנותינו, את ירושלים ובית המקדש, ואין אנחנו נגד שער השמים שיעלו תפלותינו והמלאכים מלאכי רחמים מליצי יושר היוצאים מן השופר ומן התקיעה ומן השברים ומן התרועה ומן התקיעה, ומן תקיעה שברים תרועה תקיעה, ומן תקיעה שברים תקיעה, [ומן תקיעה] תרועה תקיעה, אפשר שישארו ולא יוכלו לעלות, ומי יעלה אותם, כמ"ש כי עוף השמים, פי' ע"י מה יעופף תפלתו השמים, ע"י מי, יוליך את הקול, פי' האדם צריך להוליך את הקול, וע"י מה יוליך הקול, ע"י ובעל הכנפים, פירוש, על כן אמר הכנפים בה' הידיעה שהוא יראה ואהבה, דחילו ורחימו, שנק' כנפיים וגדפין, וז"ש ובעל הכנפים הידועים יהי' כשיגיד דבר יהי' בדחילו ורחימו. אליהו הנביא המלאך, האופן, שיוצא ג"כ מן השופר, קשר"קעב גי' אליהו הנביא זכור לטוב, אימתי תבוא לבשרינו, אימתי יבוא משיחנו, אימתי יבנה בהמ"ק ומזבח, אימתי נשב על שלחן אבינו, אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם.

או התבוננו, כי יש מסטינים הסובבים הכסא, ובנפש יקיפו עלינו לבלעינו חיים, כמ"ש ויהי היום, הוא יום ר"ה, ויבואו בני אלהים, הם בעלי הדין, להתיצב על ה' ויבוא גם השטן, גם לרבות לילית לפרוש השמלה. והנה אז במצרים נאמר וירא ישראל והנה מצרים נוסע אחריהם ויצעקו בני ישראל אל ה', ועתה השטן השונא הגדול נוסע אחרינו עם חיילותיו לבלעינו חיים, למה תשתקו, נתנפל לפני כסא הכבוד ונשאל מה יהא בסופינו. כי ע"כ יש חרדה ובכיה ערב יוה"כ לעת ערב שאז שעה אחרונה של עשרת ימי תשובה, וביוה"כ לית ליה רשותא לאיסטוני, ע"כ בא השטן בכל כחו לקטרג על כל אדם, ומזלם חזי, ע"כ בוכים אנשים ונשים וטף. וראוי לעשות כן בכל שעה מעשרת ימי תשובה, דארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, כ"ש וק"ו כל שעה ושעה מעשי"ת.

והנה היום בר"ה התחלת עשי"ת, הנה יהי' עתה אותה השעה הטובה, ושעת מזל, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולבכות בכיה של שמחה על שזכינו לעמוד לפני כסא כבודו, לפני המלך היושב על כסא רם ונשא ויכון בחסד כסאו וישב עליו באמת, ולשמח להקב"ה שמחה גדולה, ועי"ז יומתקו מעלינו כל הדינים, ועי"ז נעורר אבינו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון לפניך. תמכנו יתדותינו בשופר, כמרז"ל למה אומרים בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות שתמליכוני עליכם זכרונות שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר. אין אנחנו יודעים הכוונות כ"א סתם לכוין לקיים מצותיך, שדי עשינו את שלנו, תקיף עשה את שלך, אל תשב עמנו בדין. ע"כ נקראים תרועה, לשון נוקש אתרעא לפתוח לנו שערי תשובה.

או יאמר התבוננו, מקושי פרנסות של שנים אלו משנים קדמונים, ע"כ ותשאנה עלינו דייקא נהי כו', אע"ג דאמר בזוהר צווחין הב פרנסה, זה הי' בשנים ההם שפרנסה הי' בשופי, משא"כ עתה שע"י מניעות פרנסה א"א לעבדו ית', להחזיק בנינו לתלמוד תורה, ע"כ תינוקות של בית רבן התפללו עבור (אביכם) [אבותיכם] ואמותיכם שיזכו לגדלכם לתורה לחופה ולמעשים טובים.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

כה אמר ה' גו' וקראו גו' איך גו' כי השליכו גו' – ירמי' ט, טז-יח. משכינתא קדישא דאיתקריאת ציון – זח"ג לה, א. ארץ חפץ – מלאכי ג, יב. ארץ אשר גו' – עקב יא, יב. כי עוף השמים יוליך גו' ובעל הכנפים יגיד דבר – קהלת י, כ. הכנפים . . יראה ואהבה כו' – שער היחודים לרח"ו פי"א [ונעתק משם בשל"ה סוף מס' יומא]. תניא פ"מ. אליהו הנביא המלאך – ר' זח"א קנא, ב. שם רט, א. זו"ח רות פד, סע"ג. אוי לבנים כו' – ברכות ג, א. ויהי היום ויבאו גו' – איוב א, ו. היום הוא יום ר"ה – תרגום לאיוב שם. זח"ב לב, ב. והנה מצרים נסע גו' ויצעקו גו' – בשלח יד, י. וביוה"כ לית ליה כו' – יומא כ, א. יפה שעה א' כו' – אבות פ"ד מי"ז. ויכון בחסד כו' – ע"פ ישעי' טז, ה. למה אומרים בר"ה כו' – ר"ה טז, א. לשון נוקש אתרעא – זו"ח חקת נב, רע"א. בזוהר צווחין כו' – תקו"ז ת"ו כב, א.

-----  שולי הגליון  -----

עב) נראה שצ"ל: קר"ק.

-----  הערות וציונים  -----

קר"ק גי' אליהו זכור לטוב – ראה אגרות קודש לאדמו"ר זי"ע ח"ג ע' קצו, כי כן הובא במחזורים. ולהעיר מדבש לפי להחיד"א מערכת א אות טו"ב.