ספריית חב"ד ליובאוויטש

שמט-ב

וזהו גם בענין ערובי חצירות בשבת, דפי' האריז"ל עירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם חסד וגבורה. וידוע דחסד הוא בחי' אהבה, וגבורה בחי' יראה, ולעבודת הש"י צריך אדם לערוב בו המדות האלה, וכמו שהיה בבריאת העולם כמו שכ' בראשית ברא אלהים, בתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים והקדימו למדה"ד שנ' ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. פי' ע"ד שכ' בפע"ח בשם ה' גדלי' בשם הרב ז"ל, דבתחלה היה בחינת יראה בספירות, ע"כ לא רצה העילה לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחי' עלה במחשבה לברוא במדה"ד, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע והעלול יעלה ויקבל, וז"ש ביום עשות (רמז אהבה ויראה) ה' אלהים ארץ ושמים, שיתף מדה"ר, דהיינו בחי' אהבה, והקדימו למדה"ד שהוא בחי' יראה, דאעפ"כ צ"ל בחינת יראה שלא יעלה העלול למעלה ממדריגתו, וכן שלא לרדת העליון למטה יותר מהראוי, והם ע"י שם מ"ב ושם ע"ב, שלא יעלה ולא ירד כל אחד חוץ מתחומו כ"א עד תחום הראוי לו.

ע"כ קורה דמבוי שהיא למעלה מכ' אמה ימעט, וכן מלמטה מעשרה טפחים הקורה או לחיין שאמרו גבהן לא פחות מי' טפחים. וכן לפי' הנ"ל שהעילה תרד והעלול יעלה אמרינן פי תקרה יורד וסותם, וגוד אסיק מחיצתא.

וזהו ענין העירוב, דקודם שעירבו ונשתתפו צ"ל בחינת יראה לחוד, דהיינו שלא להכניס מהמבוי לחצירות ומהחצירות לבתים, דכיון דהחצירות והמבוי הם רשות לכל החבירים צריכים אנו לחשבו כרה"ר, וחלקו של כל יחיד לעצמו שהוא ביתו הוא בלבד רה"י, ע"כ צריך להיות בחי' יראה מלהכניס מהמבוי ומהחצירות לבתים, דה"ל כמערב חול בקדש, ושלא להוציא מהבתים לחצרות ולמבוי דה"ל כמוציא קדש לחול, דשמא יטעה ויוציא גם לרה"ר גמורה. אבל אם ערבו ונשתתפו, שהרמ"ז הוא כלומר שכולנו מעורבים ואוכל אחד לכולנו, וכמו שאנחנו שוים במקום זה שנשאר לכולנו כך כולנו שוין בכל מקום שאחז כל אחד לעצמו, והרי כולנו רשות אחד, ובמעשה זה לא יבואו לטעות ולדמות שמותר להוציא מרה"י לרה"ר גמורה. וגם ברמז עירוב הוא ע"ב רי"ו, בחינת אהבה משותף לבחינת יראה, אזי מותר להכניס מהמבוי לחצירות ולבתים, ומהבתים לחצר ולמבוי, אבל בחינת היראה צ"ל שלא להוציא לחוץ מהמבוי לרה"ר גמורה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

?

דפי' האריז"ל כו' – שער המצות, בשלח דרוש ג. ע"ב רי"ו שהם חו"ג – תקו"ז תכ"א נה, ב. דחסד כו' וגבורה כו' – תקו"ז י, ב. בראשית ברא גו' – בראשית א, א. בתחלה עלה כו' – בר"ר יב, טו. זח"ג שב, ב. רש"י לבראשית ב, ד. ביום עשות גו' – בראשית ב, ד. קורה דמבוי כו' – עירובין ב, א ורש"י שם. וכן מלמטה כו' – עירובין ה, א. רמב"ם, הלכות שבת פי"ז הי"ד. לחיין שאמרו כו' – עירובין יד, ב. פי תקרה – עירובין כה, סע"א. וגוד אסיק כו' – עירובין פט, סע"א. דכיון דהחצירות . . הוא בלבד רה"י – רמב"ם הל' עירובין פ"א ה"ה. דשמא יטעה . . גמורה – שם ה"ד. שאנחנו שוים . . לרה"ר גמורה – שם ה"ו.

-----  הערות וציונים  -----

ולעבודת הש"י צריך כו' – ראה לעיל סי' קכז-א ובהערות שם. תניא, אגה"ק סי' יג.