ספריית חב"ד ליובאוויטש

(שנד)

עי"ל על פי מה שכתבו המפרשים ע"פ ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, והקשו דהרי פרושו הוא היה הוה ויהיה, וא"כ הול"ל מלך בקמץ קודם כענין היה הוה ויהיה.

ותירצו דהנה אדם לקוצר שנותיו, כמ"ש טפחות נתת ימי, יום א' נקרא לו זמן, כ"ש שבוע או חדש או שנה, כ"ש ז' שני שמטה, אך חמשים שנה נקרא אצלו עולם, דלפי קוצר שנותיו, כמ"ש ימי שנותינו בהם ע' שנה כו'. אבל הקב"ה כשם שהוא א"ס כך הם שנותיו, כד"א אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך כו', ע"כ אמרו קדמונינו כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו' יומו של הקב"ה אלף שנה, וידוע מארז"ל דשיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, נמצא דהמלכות של עתה הוא זמן קצר נגד הא"ס דאין קצבה לשנותיו, ושיתא אלפי שני שיעמוד העולם הוא מלכותו של עתה הם כמו שיתא יומי, משא"כ מלך בקמץ שהוא היה, וימלוך שהוא יהיה שהוא לעולם ועד, ומלת לעולם ועד קאי אשניהם, אמלך וימלוך, ע"כ אסמכינהו להדדי.

עוד תירצו, דהרי לכאורה קשה איך יצוייר תואר מלכות קודם בריאת עולם, דהרי אין מלך בלי עם. ופירשו דהקב"ה אינו משער המצטרף, כענין אב ובן אדון ועבד, שלא יצוייר תואר אב אלא כשיש לו בן, ותואר אדון אלא כשיש לו עבד, אבל הקב"ה ית' כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם, שהוא ע"י התורה שקדמה לעולם, שהיתה כלי אומנתו של הקב"ה כמ"ש ואהיה אצלו אמון, והתורה רושם אלהות והעולם רושם, ואף על פי שהיה עדיין במחשבה ובכח היה הוד והדר ועוז וחדוה ושעשוע, כד"א ואהיה שעשועים יום יום, והיה המלך המרומם לבדו מאז, אע"פ שהיה עדיין בכח, ולא יצא עדיין מן הכח אל הפועל, הי' מדת מלכות במחשבה, והיה השעשוע בעצמותו על שהוא פועל חכם ויכול לעשות הכל, כל יכול, לברוא עולם גדול כזה וצדיקים וחסידים ושרפי מעלה ואופנים וחיות הקדש, אבל המשובח והמפואר והמתנשא בשבח בפועל מימות עולם, וכמ"ש בעץ חיים פקודא כו' ואית למנדע דאיהו איקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות כו' אלא קודם דברא עלמא אתקרי בכל אינון דרגין על שם בריין דעתידין להבראות דאי לא הויין בריין בעלמא אמאי אתקרי רחום דיין אלא על שם בריין דעתידין כו' דאי לא אתפשט נהוריה על כל בריין איך ישתמודעון ליה ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו. פירוש, שקודם בריאת עולם היה הקב"ה נקרא חכם דיין רחום, רק שהי' בכח ע"ש העתיד, אבל עתה הוא בפועל אחר שהאציל העולמות, ואין הדבר שלם אם אינו ג"כ בפועל עכ"ל ע"ש.

וז"ש ה' מלך בסגול, פי' שהוא מלך עתה בפועל, מזה אנחנו יודעים ה' [מלך] בקמץ, פי' היה קודם הבריאה, וימלוך פי' יהיה לעולם ועד. וז"ש קודם זה, ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך, פי' מדחזינן שהקב"ה ייחס לעצמו תואר מלכות גם קודם הבריאה על ששיער במחשבתו הקדושה שהוא יכול לברוא עולם כזה, והיה שעשוע וחדוה לפניו כו', שמע מיניה דהעולם הוא פעולה חשובה ונכבדת, ע"כ ישמחו השמים ותגל הארץ בשביל זה.

והנה העולם נקרא עולם חסד יבנה, והצדיק אמרו רז"ל דהרי הוא כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, כמרז"ל ע"פ וכל העם נצב עליך מבקר עד ערב, וכי ס"ד תורתו מתי נעשית, אלא כל דיין הדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה א' מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במ"ב כו'. וז"ש ולך ה' החסד, פי' אע"פ שאתה ה' בעצמך ובכבודך בראת העולם, שנאמר עולם חסד יבנה, אעפ"כ כי אתה תשלם לאיש הצדיק כמעשהו, כאלו עשה וברא ויצר עמך בשותפות את העולם.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

ראה מקבילות לעיל סימן שנג.

-----  הערות וציונים  -----

ע"פ ה' מלך כו' – כידוע אין זה אלא צירוף ג' פסוקים, ולהעיר שכבר הובא בס' הבהיר (סי' קיא וקכז), ובזהר (זח"א (כד, ב) לד, א) בלשון דכתיב, ועיימש"כ שם בהג' אור בהיר ונצו"ז. וראה לקו"ש חי"ד ע' 227 ואילך.

איך יצוייר תואר מלכות קודם בריה"ע כו' – ראה עטרת ראש לאדה"א פ"ה ואילך. סה"מ תש"ג ד"ה אדון עולם.

עולם חסד יבנה – ר"ל בלי אתדל"ת. ראה מו"נ ח"ג פנ"ג. ע"ח ש"ח ספ"ו. תניא, אגה"ק סי' ה.

נעשה שותף להקב"ה – ראה זח"א ה, א.