ספריית חב"ד ליובאוויטש

שנה

<מהבעש"ט זלה"ה> בראשית, ות"י בחכמה [וכו'], שהוא אות א', בזה ברא אלהים א"ת [השמים], כי כל [כ"ב] אותיות הם לבושים זל"ז. כי א' נתלבשה תוך אות ב', כי ב' ב' אלפין, ג' ג' אלפין [כמו ששמעתי ממורי זלה"ה]. וראשית הבריאה הי' ע"י אות א' שהוא חכמה <כמ"ש ואאלפך חכמה>, וברא הכל ע"י חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית, כי נתפשטו האותיות מלמעלה למטה, ובזה ברא כל הנבראים ע"י כ"ב אותיות מא' עד ת'. וכל הנברא ע"י אות שהוא קרוב למאציל הוא יותר עליון, עד כי הנברא מאות ת', שהוא אות אחרון, בריה זו הוא שפל בריה מכל הנבראים, כ"א שיקרב אדם את עצמו להש"י ויוכלל מן אות ת' לאות ש' בסוד תשר"ק עד שיקרב אל אות א' ששם אלופו של עולם. וזש"ה מבטן שאול שועתי אליך וגו'.

הרי רוחניותו יתברך בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א' והוא אור אצילות, ואח"כ נתעטף עם אות א' [בתוך] אות ב' וברא עולם הבריאה כמ"ש בכנפי יונה [יעו"ש]. ואחר כך חזר ונתעטף עם אות ב' בתוך אות ג' וברא עולמות למטה מעולם הבריאה, עד שנתעטף באות ת' וברא עולמות תחתונים שנק' מלכות שבמלכות.

וז"ש בראשית, בחכמה, שהוא א', ברא אלהים את השמים, שהוא כ"ב אותיות מן א' עד ת', ובתוכו רוחניותו ית' שנק' שמים, שנתעטף ונתלבש הקב"ה בתוך כ"ב אותיות אלו וברא את הארץ שהוא כל ענייני חומר הארץ, שהוא ע"י ד' מאות לבושין מן א' עד ת' שהוא ארץ תחתית שאין למטה ממנו. ואח"כ חזר הקב"ה ונסתתר בכמה כסויין ובכמה קליפין דאינון תוהו ובוהו וחשך <ותהום> [וכו'], כמ"ש בתיקונים. וז"ש והארץ היתה תוהו ובהו <כו'> [וחושך וגו'], ר"ל לאחר שנתלבש בד' מאות לבושין שהיא אות ת', ובאלו הלבושין ברא הארץ, חזר ונסתתר בכמה קליפין [. . .].

וזש"ה והארץ היתה תוהו ובוהו וגו', כי צפה וראה שיהיו דורות רשעים וגנז אור הנ"ל ונסתתר מן חייביא בכמה קליפין [וכו'], אבל לגבי צדיקייא שנקראו אלהים, כמ"ש במשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, וכן יעקב ויקרא לו א-ל אלהי ישראל, וכיוצא בשאר צדיקייא, לא אסתתר מהן הקב"ה, לכך ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, ר"ל מיד כשעולה במחשבה של אנשי הדעת שנק' אלהים שהקב"ה שנקרא אור מסתתר שם אז נתפרדו [כל פועלי און] ונתגלה אורו ית', וז"ש ויהי אור, והבן והש"י יכפר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י ר"פ בראשית ז, א (כב, ב)

בראשית ברא גו' – בראשית א, א. ות"י בחכמה – ת"י שם. ספר הבהיר ג. זח"א ג, ב. שם קמה, א. בחכמה שהוא אות א' – ר' זח"א כו, ב. זח"ב קלו, סע"ב. א"ת . . כל כ"ב אותיות – זח"א טו, ב. שם כט, ב. תקו"ז רתנ"א פו, ב. אליהו רבה פי"ח. כל כ"ב אותיות הם כו' – זח"א לג, רע"א. ואאלפך חכמה – איוב לג, לג. כולם בחכמה עשית – תהלים קד, כד. אות א' . . אלופו ש"ע – זח"ג לא, א. חגיגה טז, א. מבטן שאול גו' – יונה ב, ג. כמ"ש בתיקונים – תכ"ו עא, סע"ב. והארץ היתה גו' – בראשית א, ב. צפה וראה כו' – ר' חגיגה יב, א. וגנזו אור הנ"ל כו' אבל לגבי צדיקייא כו' – זח"ב רכד, סע"ב. ראה נתתיך גו' – וארא ז, א. תנחומא וארא ח. שמ"ר ח, א. ויקרא לו גו' – וישלח לג, כ. מגילה יח, א. בר"ר עט, ח. לא אסתתר מהן הקב"ה – ר' זח"א מז, א. זח"ב רכד, סע"ב. ויאמר אלקים יהי אור גו' – בראשית א, ג.

-----  הערות וציונים  -----

חלק מסימן זה כבר הובא לעיל סי' פו.

א"ת – ר"ל נוטריקון לכ"ב אותיות מא' עד ת' כמבואר במקורות אשר צויינו במ"מ.

כי א' נתלבשה תוך אות ב' כו' – עיין לעיל סי' קצ. ורג"כ לעיל סי' מה וקס.