ספריית חב"ד ליובאוויטש

שנח

בגמרא כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה כו', כמו בי"א סממני הקטורת. וקשה, וכי ס"ד שיחפשו דוקא אחר פושעי ישראל להיותן אצל התפלות, דבאם לאו כו'. ופי' דה"פ, ע"פ משל למה הדבר דומה, דעץ לח אינו יכול להיות דולק כשהוא לבדו, אבל כשמדליקין עשרה עצים יבשים א"כ גם כשישים עמהם עץ א' לח ידלוק ג"כ כמו היבשים. והנה בנדון זה ג"כ, כשיש עשרה צדיקים המתפללים בדביקות עצום ובהתלהבות גדול, גם כשבאים פושעי ישראל אזי מתלהב לבבם להתפלל בכונה גדולה ובדביקות עצום. וזהו הפירוש כל תפלה שאין בה מתפלות פושעי ישראל, פירוש שע"י התפלה שלהם יעוררו גם את הפושעי ישראל שיתפללו, כשאין פועלים זה אין תפלתם תפלה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

?

בגמרא – כריתות ו, ב (ושם: כל תענית).

-----  הערות וציונים  -----

בגמרא כל תפלה כו' – בגמרא נאמר כל תענית. ברם ראה רש"י ורב"ח לשמות לו, לד (וכן רש"י מנחות כז, א ד"ה הרצאה) בתעניותינו ותפילותינו. ורב"ח ציין למנחות כז, א כל אגודה שאין בה כו'. וראה גור אריה לשמות שם (וכן בחידושי אגדות שלו לכריתות שם), ובספר החיים לאחיו הרר"ח ח"ד פ"ז, שדייקו ענין התעניות דוקא.

כשיש עשרה צדיקים כו' – להעיר שזהו לשיטת פי' המהרש"א בכריתות שם. ועיין מש"כ במראית העין להחיד"א שם. ולהעיר מאגרת השמד להרמב"ם, קרוב לסופו, שהביא בשם חז"ל שלא ידור אדם בעיר שאין בה עשרה צדיקים (נ"א חסידים) כו'.