ספריית חב"ד ליובאוויטש

שסא

איש אחד חכם גדול ובקי בכל הש"ס ופוסקים הי' בעיר שהי' הבעש"ט דר שם, ולא הי' נשמע לדברי הבעש"ט ולא האמין בהשגתו הגדולה, והבעש"ט הי' חושק מאוד לקרבו אליו. והנה פעם א' למד זה החכם הלכה עמוקה ודיבור תוספות א' ולא הבין את דברי התוספות, ונתקשה מאד בעיון גדול כמה שבועות להבין את דברי התוספות ולא עלתה בידו, ונצטער מאד ע"ז. והנה בלילה אחד ראה בחלומו והנה מעלין אותו לעולמות עליונים, וראה שמעלין אותו היכל לפנים מהיכל עד שכהו עיניו מלראות גודל האורות עליונים והי' סוגר עיניו, עד שהכניסוהו להיכל פנימי א' וא"ל פתח עיניך. ופתח עיניו וראה הרבה חכמים גדולים וצדיקים יושבים ועוסקים בתורה, והבעש"ט זלה"ה יושב בראש כולם. וא"ל הבעש"ט זלה"ה, למה אתה מתקשה כ"כ להבין את דברי התוס', הלא הפשט הוא כך וכך וכו'. ובבוקר כשניעור משנתו, לקח הגמרא והי' מעיין בדבור התוספות הנ"ל וראה שהפשט הוא ברור כשמש כאשר א"ל הבעש"ט זלה"ה. והנה אעפ"כ הי' סובר שמא הוא חלום לבד. והנה כשבא שבת קדש הלך על סעודה ג' להבעש"ט זלה"ה, ותיכף כשבא לבית הבעש"ט א"ל ברוך הבא, וא"ל היית מעיין בפשט התוס' אשר אמרתי לך אם פשט זה הוא אמיתי כו'. ומזמן ההוא והלאה הי' משמש את הבעש"ט ז"ל ונעשה חסיד גדול. כל זה שמעתי מאנשי אמת.


-----  הערות וציונים  -----

להעיר מהסיפורים בשבחי הבעש"ט עם "למדן מופלג ורצון הרב היה מאד לקרבו" (ע' נט), ועם הר"מ קעדס (ע' קכא). וכן העובדא עם "רב גדול שהבעש"ט רצה להתקשר עמו", הובא בקונ' מאירת עינים בריש ספר בעל שם טוב, אות טו.