ספריית חב"ד ליובאוויטש

שצא

[הנה תכלית הכל הוא היראה, כי אם אין יראה אין חכמה ספונה וחשובה כלל, ותכלית חכמה הוא יראה. הגם שצריך לעבוד הש"י באהבה ויראה, אין צריך לתפוס רק יראה, וממילא תשרה עליו אהבת הבורא ית', כי דרכו של איש וכו'. ובזה] הבחינה <ש>יבחין האדם את עצמו אם יש לו יראה  בשלימות.

ונבין זה ממשל, אם אחד מן השרים <בשעה ש>עומד לפני המלך, ויעבירו לפניו דבר שהוא הגדולה שבתאוות, שאם לא היה עומד לפני המלך היה מתאוה לתאוה ההוא, עם כל זה בעמדו לפני המלך [נתרחק תאוות ה-] <מרחיק את עצמו מלהתאות ל>דבר ההוא, ודבר זה הוא מפני שכ"כ גדלה עליו הבושה והאימה מפני המלך עד שאינו רואה א"ע במדותיו, וכולם בטלו ממציאות נגד יראת המלך, כמו שאמרו רז"ל למה צדיק דומה לפני הקב"ה כנר לפני אבוקה, כמו שרגא בטיהרא לא מהני, ואינו עושה פעולתו כלל, כן מדותיהם אינם עושים שום פעולה בתאות העולם, כי תמיד הם בטילים ממציאותם מיראת הקב"ה.

<וז"ש מה ה' שואל מעמך, שתהיה במדריגות מה, שאינו חומד ומתאוה לשום דבר, וע"י מה תזכה לזה ע"י כ"א ליראה כו'>.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י צב (קא)

ועתה ישראל גו' – עקב י, יב. אם אין יראה כו' – ע"פ אבות פ"ג מי"ז. דרכו של איש כו' – קידושין ב, ב. למה צדיק דומה כו' – פסחים ח, א. שרגא בטיהרא כו' – חולין ס, ב. מה ה' שואל גו' – עקב י, יב.

-----  הערות וציונים  -----

תכלית חכמה הוא היראה – להעיר מברכות יז, א. עיין דרך חיים לאדה"א בריש ההקדמה.

לעבוד הש"י באהו"י – תקו"ז ת"י כה, ב, וראה לעיל סי' לו, לח-א, קל ושמט-ב.

א"צ לתפוס כו' כי דרכו של איש כו' – הובא ג"כ במדל"י סי' קי (קכב) ואו"ת סי' נט וקפד (לקו"י סי' קלה). ומבואר במדל"י סי' רכא (רלג) כי יראה נק' שער, זה השער לה', שהיא נוקבא אשה יראת ה', והאהבה הוא דכר מרומז בפסוק זכר חסדו כו' (וכ"ה בתניא פמ"ג עיי"ש). ולהעיר מזח"ג קמה, ב עיי"ש.

ממשל כו' – ראה לעיל סי' שיד ובהערות שם.

וז"ש מה כו' – ראה לעיל סו"ס שיד.

במדרגות מה שאינו חומד כו' – שבחי' מה ה"ה בחי' אי"ן, והאי"ן אינו מתאוה לשום דבר, כמבואר במדל"י סו"ס צא (ק), ושם סי' קעז (קפב) קרוב לסופו.