ספריית חב"ד ליובאוויטש

שצו

<מהבעש"ט זלה"ה אהא> דארז"ל ופרעה הקריב שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים כו'. לכאורה קשה, דא"כ לזכות יחשב לו שעל ידו נתקרבו לאביהם שבשמים, וזה אינו, לנצח נאבד זכרו. <ופי'> [ונ"ל דשמעתי מ]מורי <הבעש"ט זלה"ה כי> בענין קשוטי הכלה, שמקשטין אותה בכמה מיני לבושין כדי שיבואו לקירוב הזווג ע"י שמצאה חן בעיניו ע"י הקשוטין, ובעת הזווג אישתלילו מלבושיהן בקירוב בשר כו'. ומבשרי אחזה אלוה כביכול, שהתפלה היא השכינה, כלה עליונה, והשושבין הוא הצדיק שעל ידו נעשה היחוד וזווג עליון, בתפלה מעומקא דלבא מייחד התפלה שהיא הכלה לאלהי ישראל, והוא זווג עליון, וע"כ קודם הזווג צריך לקשטה בכמה קשוטין ולבושין <וכו'> [וכנ"ל]. וצריך שתדע מה הם לבושין הגורם לקישוט, וע"כ נודע מה שמצינו כי הפרי הוא הצדיק, והלבוש אל הפרי הוא המוץ ותבן, הרשעים, שא"א בטבע הבריאה להוציא הפרי בעצמו בלתי לבושי המוץ ותבן, כ"א לעתיד <לבוא> [על דרך] שאחז"ל עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת [ויבואר זה אח"כ], ובעת אשר שלט האדם באדם לרע לו, של השליט, והטעם בכתבים להוציא ניצוצי קדושה חיותו ע"ש. ולדברינו הנ"ל מבואר כי הרשע הנק' לבוש ומיצר להצדיק כדי שיקרא ממיצר, א"כ הוא קשוטי לבושי השכינה שגורם להתפלל ממיצר, ונעשה יחוד התפלה שהיא הכלה עם דודה, וכאשר נעשה היחוד אז כביכול אישתליל מלבושי' ויתפרדו כל פועלי און. <וכתב הרב הגאון המחבר מ' יעקב יוסף הכהן זלה"ה> ע"כ תוכן דבריו, הגם שאין זה לשונו, ודפח"ח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י שלח קלח, סע"א (תצא, ב)

ופרעה הקריב – בשלח יד, י. שהקריב את ישראל כו' – פס"ז שמות יד, י. ראה שמ"ר כא, ה. אשתלילו כו' – זו"ח בראשית ד, סע"ג. ומבשרי אחזה גו' – איוב יט, כו. שהתפלה היא השכינה – זח"א רנג, ריש ע"ב. זח"ג מט, ריש ע"ב. עתידה א"י כו' – שבת ל, סע"ב. ובעת אשר שלט גו' – קהלת ח, ט. בכתבים – פע"ח שער ק"ש פ"ג. שער המצות, פ' ראה (מצוות זכירת יצ"מ). ספר הגלגולים פ"ב. ויתפרדו גו' – תהלים צב, י.

-----  הערות וציונים  -----

שהתפלה היא השכינה – ראה לעיל סי' קעו ושצה-א.

התפלה שהיא הכלה – דהשכינה נק' כלה (זח"ב ה, ב וזח"ג ד, ב).

והוא זווג עליון – ראה זח"ב ר, ע"ב. צוה"ר סי' סח.

הפרי הוא הצדיק כו' – להעיר מזח"ב רלג, ב בסוד רשע מכתיר את הצדיק.

שא"א . . להוציא הפרי בעצמו בלתי כו' – להעיר ממש"כ באו"ת ס"פ בראשית (סו"ס יב) בענין תוכו אכל קליפתו זרק.

הרשע הנק' לבוש כו' – כנ"ל מזח"ב רלג, ב.

ומיצר להצדיק כדי שיקרא ממיצר – ראה לעיל סי' שה.

א"כ הוא קשוטי כו' – ובזה מבואר מה שהקשה לעיל בענין ופרעה הקריב.

וכאשר נעשה היחוד כו' אשתליל כו' – ראה תקו"ז תנ"ח צב, א, ושם סוף תס"ו צח, א.