ספריית חב"ד ליובאוויטש

תו-ב

[צריך האדם לחשוב את עצמו כאין, וישכח א"ע מכל וכל. ויבקש הכל בכל תפילתו על השכינה, ואזי יכול לבא למעלה מזמן, דהיינו לעולם המחשבה ששם הכל שוה, חיים ומות ים ויבשה. וזהו מ"ש בזוהר [מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וגו'], אל"י דייקא, [דהא האי מילתא] בעתיקא תליא, שהיו צריכין להפקיר א"ע ולשכוח בצרתן כדי שיבואו לעולם המחשבה ושם הכל שוה [והיו יכולים לילך אפילו בים]. משא"כ כשהוא דבוק בגשמיות עוה"ז הוא דבוק בהתחלקות טוב ורע, דהיינו ז' ימי הבנין, ואיך יבא למעלה מזמניות ששם אחדות גמור.] וכן כשחושב א"ע ליש ומבקש צרכיו, אז אין הקב"ה יכול להתלבש בו, שהוא ית' א"ס ואין כלי יכול לסובלו, משא"כ כשחושב א"ע לאין <כו'> [כנ"ל].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קנא (קנט) [במילואים ע"פ או"ת סי' שפז-ג]

מ"ש בזוהר – זח"ב נב, ב. מה תצעק אלי גו' – בשלח יד, טו. אז אין הקב"ה יכול כו' – ראה סוטה ה, א.

-----  הערות וציונים  -----

ויבקש כו' על השכינה – ראה לעיל סי' כ ובהערות שם.

ששם הכל שוה . . ים ויבשה – ראה מדל"י סי' קלד (קמב) בהתגלות יש חילוק בין ים ליבשה משא"כ בשרשן ברצון העליון הקדום שם הכל אחדות פשוט. וראה בהערה הבאה אח"ז.

מ"ש בזוהר כו' ושם הכל שוה – ראה מדל"י שלהי סי' קס (קסח) בביאור דברי הזוהר.

בגשמיות עוה"ז הוא דבוק בהתחלקות כו' – להעיר מלעיל סי' שצ ותי. מדל"י סי' רכה (רלז).

כשחושב א"ע ליש כו' משא"כ כו' – ראה לקמן סי' תז-ב (במקורו) ומדל"י סי' רנ (רסא).