ספריית חב"ד ליובאוויטש

תכה

ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ויאמר אלהים יראה לו השה לעולה בני. קשה, למה שאל הנה האש והעצים. עוד קשה, מ"ט השיב אלהים יראה לעולה בני, הל"ל עולה בני. וי"ל דבגמ' פסחים פ' אלו דברים, ת"ר הלכה זו נתעלמה מבני בתירה כו' ולא ידעו אם פסח דוחה שבת, קראו להלל כו', התחיל מקנטרן כו', שאלוהו שכח ולא הביא סכין כו', וירושלים לאחר שפרצו בחומה מלכי יון הויא רה"ר, א"ל בני נביאים הן <כו'>, למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו. ומקשי, והא קעביד עבודה בקדשים, ומשני כדהלל דלא מעל אדם בעולתו מימיו דלא היה מקדישה עד שבא לבהמ"ק.

וז"ש יצחק, שנ' תחלה ויקח בידו את האש כו' ויבקע עצי עולה וישם על יצחק, והקשה לו יצחק ויאמר הנה האש שאתה נושא, וא"א לומר שאתה בעצמך תהיה העולה, והעצים אני נושא ועולה הויה קדשי קדשים ויש בה מעילה מחיים, א"כ מוכרח לומר שיהיה שה לעולה, א"כ ואיה השה לעולה. והשיבו ויאמר אלהים יראה לו השה, פי' אפשר שהאמת עמך דאלהים יראה לו השה, ואם לאו לעולה בני, פי' איני אומר עולה בני, דהוה משמע דכבר הקדשתיך להיות עולה, אלא לעולה בני, פי' שם אקדישך וכדהלל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

?

ויאמר הנה האש גו' – וירא כב, ז-ח. ת"ר הלכה זו כו' – פסחים סו, א. וירושלים לאחר שפרצו כו' – תוספות פסחים סו, א ד"ה תוחב. ומקשי כו' – פסחים סו, ריש ע"ב. ויקח בידו גו' – וירא כב, ו. ויבקע גו' – שם ג. ועולה הויא ק"ק – זבחים נג, ב. ויש בה מעילה מחיים – מעילה ט, א.

-----  הערות וציונים  -----

להעיר שבס' אוהב ישראל להרב מאפטא, ס"פ וירא, הובא כל זה (בשנוים קלים) "בשם הרב הגאון הגדול מו"ה בצלאל דודו".