ספריית חב"ד ליובאוויטש

תל

בגמרא הרוצה ליהנות יהנה כאלישע כו' והרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי. הקשה, א"כ כיון שהוא דבר הרשות, דהרוצה לעשות כך עושה והרוצה לעשות כך עושה, א"כ למה ליה לבעל מסדר הגמרא למכתביה. עוד קשה, דחדא בבא משתמע מאידך, או סיפא מרישא, דכיון דקאמר הרוצה להנות יהנה כאלישע ממילא שמעינן דהרוצה שלא ליהנות כו', או רישא מסיפא.

ופי' דהנה העשיר הנותן צדקה הוא עושה מצוה דנתון תתן לו כו', פתוח תפתח את ידך לאחיך כו', אבל העני המקבל את הצדקה לכאורה אינו עושה שום מצוה. אך אם העני המקבל את הצדקה מקבל בכונה זו, כלומר כיון שאני צריך לקבל, וכגון שאין מעשה ידיו מספיקים לו, על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים, ובמשנה היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנים לו כאחת ה"ז יטול. א"כ, כשמקבל העני בכונה זו, כיון שאני צריך ליטול הריני מזכה את העשיר העושה עמי צדקה, נמצא גדול המעשה יותר מן העושה, שהרי העני המקבל יכול לקבל ביום אחד צדקה מכמה אנשים יותר ממה שהנותן יכול ליתן. וזה ארז"ל כן בפי' ע"פ האיש אשר עשיתי עמו היום בועז, אשר עשה עמי לא אמר אלא עשיתי עמו, דיותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב.

והנה העני המקבל צדקה לשם שמים כו', ראוי לו שלא לקבל צדקה אלא מאנשים צדיקים, ושיזכו על ידו, אבל לא מאנשים רשעים, כדמצינו באלישע דמאנשים צדיקים קיבל צדקה אבל מנעמן לא רצה לקבל, דאע"פ שנעשה גר תושב לא רצה לקבל ממנו דלא היה כדאי שיזכה ע"י אלישע.

וזהו פי' הגמרא, הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, פי' שיתכוין בלקחו הצדקה כדי לזכות את העשיר הנותן לו, א"כ לא יקבל צדקה אלא מאנשי ישראל הצדיקים שהם כדאי לזכות על ידו, ולא יאמר כיון שמצוה הוא ליקח צדקה על דרך זה א"כ ירדוף אחר זה לקחת דוקא כו'. ע"כ אמר אעפ"כ הרשות בידו, והרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי, דמצינו שלא היה נהנה מהבריות.

תושלב"ע

אשירה ואזמרה ואודה בקול נעים לאל ראשון ואחרון, הנותן חלקנו בתורה ביושר וכשרון, רני רני השיטה בשיר ורון, נא קומי עלזי חבצלת השרון. הא-ל יושיע מהרה לעם אשר קרא שמם ישראל וישורון, כבוד מרום מראשון בית מקדשנו יכונן וישיב לויים לשירן ולזמרן ולעבודתם בית אהרן, הכל יודו ויברכו וישבחו לשמו עליונים ותחתונים העוברים לפניו כבני מרון, נצח כולם יפארון וישוררין אין כא-ל ישורון. יושם על לב לזכרון גודל אהבת עוז הדרת מלך בישורון, דום הוחילו לאלקים עוד נשיב לבצרון להודות על כל הטוב והכשרון, לברך על השלימים והמוגמרין. במהרה נזכה ותשיב העבודה למקדשינו ולשכת הגזית לסנהדרין, תבנה ותכונן מקדש והיכל ומזבח והארון, וירננו שוכני עפר ויקיצו ישיני חברון, רנה וצהלה בראש ההרים אשר במאדרי אדרון, העת גדול יהי כבוד הבית האחרון, במהרה בימינו אמן.

בעזר הבורא אשר במאמרו ברא שחקים

נשלם ספרי כתר שם טוב בשני חלקים


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

?

הרוצה ליהנות כו' – ברכות י, ב. נתון תתן לו – ראה טו, י. פתוח תפתח גו' – שם יא. כל הצריך ליטול כו' – ירושלמי פאה פ"ח סה"ט. ובמשנה היו לו כו' – פאה פ"ח מ"ח. גדול המעשה כו' – ב"ב ט, א. האיש אשר עשיתי גו' – רות ב, יט. דיותר ממה שבעה"ב כו' – רו"ר ה, ט. ויק"ר לד, ח. באלישע דמאנשים צדיקים קיבל – מ"ב ד, ח ואילך. מנעמן לא רצה לקבל – מ"ב ה, טז. דאע"פ שנעשה גר תושב – גיטין נז, ב.

-----  הערות וציונים  -----

אם העני המקבל כו' – ראה לקו"ש ח"ג ע' 908 בענין ויקחו לי – לשמי, דקאי על העני. וראה עוד מזה בתוי"י ס"פ ויקהל סט, א.

ראוי לו שלא לקבל אלא מאנשים צדיקים – ראה עץ יוסף לע"י ברכות שם. תוי"י ס"פ ויקהל סט, א, וכתונת פסים ר"פ צו ב, סע"ג. ולהעיר מב"ק טז, ב.

לא יקבל אלא מאנשי ישראל כו' – ראה לקו"ש ח"ח ע' 266. ולהעיר מזח"ב קצה, א.