ספריית חב"ד ליובאוויטש

קו

בבא מציעא ב, א: שנים אוחזין בטלית כו'.

פירוש המשנה שנים אוחזין בטלית כמו שלומדים אותה במתיבתא דרקיע:

בכל דבר שברא הקב"ה בעולם הזה יש בו ניצוץ דקדושה וכשאדם עושה מצוה בדבר ההוא, מעלה את הניצוץ דקדושה לשרשו לאותו העולם שמשם הורידו הקב"ה. ועל ידי זה שהאדם מעלה את הניצוץ – הוא זוכה לשכר טוב כפי פסק ההלכה שבתורה בזכות כל מצוה ומצוה. ואם מצוה אחת נעשית על ידי שני אנשים אז הנה שכר המצוה נחלק לשניהם.

ובפסק הלכה זו דמצוה שעשאוה שני אנשים ועל ידי שניהם נתעלה הניצוץ דקדושה שהי' בהדבר ההוא הנה בזה הוא הלימוד במתיבתא דרקיע: שנים, שני אנשים ואחד מהם, ראובן למשל, ידע כי שמעון נטה מדרך הישר וצריכים להחזירו למוטב, וסיפר ראובן ללוי על אודות שמעון והלך לוי והתעסק עם שמעון והחזירו למוטב, ונעשה בעל תשובה גמור ונתעלו ניצוצות הקדושה על ידי ראובן שסיפר ללוי ועל ידי לוי שהתעסק עם שמעון, והם שנים האוחזין בטלית, שהטלית הם ניצוצות הקדושה ושנים אוחזין בה זה אומר אני מצאתי', ראובן, על דרך משל, אומר אני הוא שספרתי על אודות שמעון שצריכים להחזירו למוטב וא"כ כולה, כל השכר, שלי הוא. וזה – לוי על דרך משל – אומר אני הוא שעסקתי עם שמעון להחזירו למוטב וכולה שלי, כל השכר שלי, הנה פסק ההלכה הוא ששניהם זוכים בשכר238.


-----  הערות  -----

238) ספר הזכרונות ח"ב ע' 426. ראה גם ד"ה רבי אומר ה'ש"ת (ספר המאמרים ה'ש"ת ע' 75). קונטרס לימוד החסידות ע' 20 [אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' שנד]. אוה"ת על מארז"ל ע' לה. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 157. וש"נ. קונטרס שנים אוחזין בטלית (קה"ת, תשנ"ו) ע' 9. וראה גם התוועדויות תשמ"ה ח"ב ע' 1298 ואילך.