ספריית חב"ד ליובאוויטש

קכא

נדה ל, ב: ומלמדים אותו כל התורה כולה.

התינוק קודם שנולד מלמדין אותו כל התורה כולה, ושמעתי ממורי ורבי הבעש"ט נ"ע אשר ביום החמישי בלילה לומדים עם התינוק פרשת השבוע עם פרש"י ומי שחננו השי"ת בזכרון טוב הנה כשנעשה גדול ולומד ביום החמישי בלילה פרשת השבוע עם פרש"י הוא נזכר אותו הטעם שהי' לו להתינוק כשלמדו עמו פרשת השבוע עוד קודם שנולד268.


-----  הערות  -----

268) מרשימת היומן של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – ח' כסלו תרס"ז וירצבורג – "התמים" חוברת ב' ע' עו [פה, ב], ומועתק בזה הסיפור הקשור בזה:

פעם נזדמן לי להיות בעת קידוש בשבת קדש אצל אחד האדמורי"ם שנתארח בפרעמישלא. אמרו עליו שהי' כבר בן מאה, כולו הפך לבן, ובבגדיו לבנים והדרת פניו אין לתאר, הבית הי' מלא מפה לפה וכולם מחכים לעת צאתו לסדר את השולחן.

בין הבאים היו כמה גדולי הדור אשר כל אחד מהם הי' לו כמה אלפים מקושרים.

וקול נשמע כי האדמו"ר הולך, והכל הפנו מבטם אל הדלת אשר משם יופיע. אנכי עמדתי על אחד החלונות ובראותי את טוהר פני קדש האדמו"ר ותלבושתו, ואת שני הזקנים בעלי צורה ההולכים משני עבריו נפלה עלי יראה ופחד.

כשתי שעות ישבו אצל השולחן, ובמשך הזמן דיבר האדמו"ר איזה פעמים אבל אנכי לא יכלתי לשמוע, ומה שחזרו אח"כ השומעים לא הבנתי, רק סיפור אחד, שסיפר האדמו"ר בעת אמירת שלום עליכם בין בואכם לשלום וברכוני לשלום, שמעתי אח"כ מהשומעים שחזרו עליו.

כשהייתי תינוק קטן – התחיל האדמו"ר לספר – שלח זקני האדמו"ר את מקורבו שיביאני אליו אל השטיבל המיוחד שלו, זה הי' ביום החמישי בערב ואני כבר למדתי חומש עם פרש"י והייתי בקי בספר בראשית.

כשבאתי לזקני מצאתיו יושב ולומד חומש עם פרש"י וישאלני אם כבר למדתי כל פרשת השבוע אמרתי לא, רבי עדיין לא הספיק לגמור עמו כל הפרשה.

אתה יודע – אמר לי זקני – אשר . . . [ההמשך בפנים. ולאח"ז ממשיך:]

כשגמר זקני את מאמרו בשם מורו הבעש"ט נ"י הניח ידיו על ראשי ויברכני, ומני אז הנה בכל יום החמישי בלילה הנני לומד פרשת השבוע עם פרש"י, ובכל עת שהנני נזכר על החילוק הגדול בין אותו הלימוד שלמדו אתי קודם שנולדתי ללימוד דעכשיו הנני בצער גדול, כשהייתי חזק בבריאותי לא הרגשתי החלישות שפעל עלי אבל עכשיו שזקנתי הנה הצער פועל עלי חלישות גדולה, ואשר ע"כ מלאכים יקרים, מלאכי ש"ק, מלאכים נעימים ברכוני לשלום מלאכי השלום.

עולם מלא הי' בעיניו המאירות של הישיש רז"ג בעת שסיפר על אודות הקידוש ועריכת השלחן של האדמו"ר הישיש הנ"ל אשר את שמו לא זכר ותורתו לא ידע, אבל המחזה כולו בכל הדרו נצב לנגד עיניו.