ספריית חב"ד ליובאוויטש

קכב

זוהר חלק ג קסח, א: פתח רב מתיבתא, מאן דאיהו זעיר איהו רב, ומאן דאיהו רב איהו זעיר.

רב מתיבתא מדייק בלשונו ומתחיל בסדר המסודר בעולם התיקון. אף דתהו קדם לתיקון, דבתהו יש ג"כ הענין דזעיר ורב, אבל בתהו ההתחלה היא מהרב אל הזעיר, וכמו שאנו רואים במוחש דמי שטועה בדרכי עבודה, ובקטנותו הוא גדול, הנה גם בגדלותו נשאר קטן, ומאן דאיהו זעיר איהו רב, דבתיקון הסדר הוא מקטנות לגדלות, אז בתחלת העבודה באַדאַרף מען פילן אַז מען איז אַ קטן, אַז דאָס וואָס מען פאַרשטייט איז אַ קטנות, דער עיקר איז הרגש – פיהלען269.


-----  הערות  -----

269) לקוטי דיבורים ח"ג תקה, א ואילך. ספר השיחות תש"ט ע' 296. ולאח"ז שם: און בכדי צו פיהלען מוז מען האָבען גאָר אַן אַנדער הכשרה, און אָט די הכשרה האָט מען ווען מען איז אַ מקבל טוב פון עלטערע חסידים. וראה ספר המאמרים תרנ"ט ע' רט ואילך.