ספריית חב"ד ליובאוויטש

קמו

מקובל בשם הבעש"ט דכל הפוסק איזה דבר על חבירו הן לטוב והן לרע הוא פוסק על עצמו. כגון האומר עבור מעשה הטוב או דיבור הטוב שעשה או דיבר זולתו מגיע לו שיעזרהו השי"ת בהדרוש לו, או האומר בעד הלא-טוב שעשה או שדיבר חבירו מגיע לו כך וכך, הנה בכל דבר אלה הוא פוסק על עצמו, בין לרע ובין לטוב, והמצדיק דין שמים על זולתו ואינו מצטער ומעורר עליו רחמים, הנה בדיבורו זה מקטרג על עצמו שמעיינים במעשיו ובדיבוריו, והמשתתף בצערו של חבירו ומעורר עליו רחמים בא על שכרו313.


-----  הערות  -----

313) "התמים" חוברת ז' ע' קד [שע, ב]. וראה לעיל סימן קיב-קיג.