ספריית חב"ד ליובאוויטש

קמז

מאמר הבעש"ט באחת משיחותיו הקדושות: הנני מעיד עלי שמים וארץ, אשר במשפט הקשה שהי' על איש אחד בבית-דין של מעלה והוא איש פשוט שלא ידע רק להתפלל ולאמר תהלים, והי' מופלא באהבת ישראל בכל כחות נפשו: במחשבה שחשב תמיד באהבת ישראל, בדבור שהי' מדבר באהבת ישראל ומעשה שהי' מהנה לכל אחד מישראל כפי כחו, הצטער בצערו של כל אחד מישראל בין איש ובין אשה ושמח בשמחתו, ופסקו בבית-דין של מעלה חלקו בגן עדן בין הצדיקים הגאונים שאמרו רז"ל שהם אוהבי ישראל.

דער קרעכץ וואָס אַ איד גיט אויף דעם צער ח"ו פון אַ צווייטן אידן – צוברעכט אַלע מחיצות של ברזל פון די מקטרגים, און די שמחה און ברכה וואָס אַ איד פרייט זיך מיט דער שמחה פון נאָך אַ אידן און בענטשט אים – איז מקובל באַ השי"ת ווי תפלתו של ר' ישמעאל כהן גדול אין קדש הקדשים314.


-----  הערות  -----

314) ספר השיחות תש"ג ע' 161.