ספריית חב"ד ליובאוויטש

קעב

כמו ששמעתי מרבותי352 כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה353 תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי354.


-----  הערות  -----

352) מורנו הבעש"ט והרב המגיד ממעזריטש (ספר השיחות תש"ד ע' 97 (הועתק לקמן הערה 354). תש"ה ע' 59). "ולהעיר שמרמז גם להבעש"ט וגם עליו קאי "ששמעתי". – לקוטי שיחות חט"ז ע' 596 בהערה.

353) ראה ירושלמי עירובין פ"א ה"י בקרבן העדה ד"ה וכמה. תוספת נדרים ח, א. – לקוטי שיחות ח"ב ע' 328 הערה 15.

354) אגה"ק סימן כג (קלו, ב). וראה ספר השיחות ה'תש"ד ע' 97 ואילך:

דאָס צווייטע מאָל ווען הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט מיט מיר געלערנט דעם תניא איז צוקומענדיק צום מאמר (כ"ג) פון אגה"ק, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, וואָס ער איז מבאר דאָרטן דעם חילוק פון השראת השכינה ביז קביעת שכר דיחיד, און רעדט דאָרט וועגן די מעלת הנשמות אויף מלאכים און פירט אויס, כמו ששמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד וכו' תפול עליו אימתה ופחד וכו' משכינתא דשריא עלייהו, האָט הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק גערעדט מכח דעם לשון "ששמעתי מרבותי", וואָס פריער אין תניא (פל"ה) זאָגט ער דעם לשון: ששמעתי ממורי און דאָ זאָגט ער ששמעתי מרבותי, האט ער אויף דעם געזאָגט, ששמעתי ממורי מיינט ער הוד כ"ק הרב המגיד ממעזריטש און שמעתי מרבותי מיינט, מורנו הבעש"ט און הרה"מ ממעזריטש.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט דאַן געזאָגט, אַז דאָס זיינען פון די הלכות וואָס מען לערנט אין ג"ע וועגן די מעלת הנשמות אויף מלאכים ווי זיי ווערן נתבטל פון דעם אור הוי' דשכינתא שרי' במעמד עשרה מישראל, הגם זיי רעדן ניט אין דברי תורה און ער האָט מיר דערציילט אַכט סיפּורים בהנוגע צו די הלכות וואָס מען לערנט אין ג"ע און האָט מסיים געווען:

און דאָס איז אַלץ אין תניא אַ הקדמה אויף דעם, צו מאַכן אַ קביעות בכל יום צו לערנען עין יעקב, וואָס ער זאָגט אויף דעם, שרוב הסודות גנוזין בה ומכפּרת עוונותיו של אדם*.

וראה גם שיחת ש"פ נצבים תשכ"ה. אור לי"ד כסלו תשל"ט בתחלתו.

-----שולי הגליון-----

*) ראה בשיחת יום שש"פ שם אות א.