ספריית חב"ד ליובאוויטש

קעט

השגחה פרטית

וכידוע בענין השגחה פרטית שמבאר מורנו הבעש"ט נ"ע365 דלא זו לבד דכל פרטי תנועות הנבראים למיניהם היא בהשגחה פרטית מהבורא ית', והשגחה פרטית הלזו היא חיות הנברא וקיומו, אלא דעוד זאת דתנועה פרטית דנברא פרטי הרי יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה366, ועל דרך דוגמא הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא עפ"י השגחה פרטית אשר הוא ית' גזר אומר אשר דשא פרטי זה חי' יחי' חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדצח"מ הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה, וא"כ הנה לא זו בלבד דתנועה אחת של דשא פרטי היא באה בהשגחה פרטית, אלא עוד זאת דגם תנועה אחת של דשא פרטי משלים הכונה העליונה בענין הבריאה367.


-----  הערות  -----

365) ע"ד שיטת הבעש"ט בהשגח"פ בארוכה (בסימן זה והבאים לאחריו) – ראה רשימה "השגחה פרטית" – אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע ח"א ע' קיח ואילך. לקוטי שיחות ח"ח ע' 277 ואילך. וראה אגרות-קודש הנ"ל ח"ב ע' שצד. לקוטי שיחות ח"ד ע' 1253 ואילך. ח"ז ע' 63. ח"ט ע' 181. חי"ג ע' 5-164. חי"ח ע' 167. ע' 199. חכ"ג ע' 157. ח"ל ע' 149. "רשימות" חוברת מד. ועוד.

366) ראה גם ספר המאמרים תרפ"ו ע' קנו ואילך: דזהו יסוד תורת רבינו הבעש"ט ז"ל . . ובענין השגחה פרטית דעתו הק' דלבד זאת דכל דבר שנמצא בעולם הוא בהשגחה פרטי פרטית, הנה עוד זאת שההשגחה פרטי' היא גם בהסבות וסבות דסבות, וכמו עד"מ עלה הנובלת מן האילן ומתגלגלת ממקום למקום הוא בהשגחה פרטית, וגם אפי' אופן גלגולה אם ע"י רוח או בכח אדם, הוא ג"כ בדין ומשפט דהשגחה פרטית. ויסוד דבר זה הוא כדאיתא בגמ' חולין דס"ג א' ר' יוחנן כי הוי חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה . . ופרש"י . . משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות, עכ"ל. הרי שההשגחה פרטית הוא בכל דבר בהפרטי פרטים שלו. ומזה הביא רבינו הזקן נ"ע ראי' ותשובה לאותן שהתוכחו עמו בדברי תורת רבינו הבעש"ט, וידוע דרבינו הגדול מסר נפשו על תורת רבינו הבעש"ט, ובענין זה דהשגחה פרטי' שמנגדי תורת הבעש"ט אומרים שהשגחה פרטית הוא רק על מין האדם, הוכיח להם רבינו הגדול בראי' טבעית שהרי בדגת הים יש דין ומשפט ומזמין את השלך לשפוט ולעשות נקמתו באותן המזומנים כו'. ובמדרש וישלח דגם צפור מבלעדי שמיא לא מתצדי, דבת קול יוצא ומכריז דימוס או ספקולי כו'. וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' קלב. ספר המאמרים תרע"ח ע' תיג ואילך. ד"ה מים רבים תשי"ז פ"ג (ספר המאמרים מלוקט ח"א ע' נד. בהוצאה החדשה – ע' שכג). שיחת ש"פ ויצא תשי"ב (תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 157 ואילך).

367) ד"ה על כן יאמרו המשלים תרצ"ו (ספר המאמרים קונטרסים ח"ב שע, ב. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. חלקו הועתק ב"היום יום" כח חשון). וממשיך שם:

אשר מזה יוצא לנו ענין עמוק בעבודה, דכאשר יתבונן האדם ומה אם דשא אחד פרטי הרי גם מספר תנועותיו ואופניו הוא בא בהשגחה פרטית ונוגע להשלמת כונת הבריאה, הנה האדם הרי ודאי שהוא מושגח בהשגחה פרטית בכל פרטי פרטיות עניני צרכיו, אשר ע"כ הנה עיקר השתדלותו צריכה להיות בזה שלא יקלקל, והוא שלא יגרום מניעה ועכוב בההשפעה העליונה, שהוא ית' זן ומפרנס לכל, וישים לבו ודעתו על טיב טהרת הכלי, והיינו דכלי פרנסתו יהי' עפ"י התורה טהורה מכל סיג פסולת דאונאה וכו', והנהגתו תהי' עפ"י התורה והמצות בשמירת תפלה בצבור וקביעת עתים לתורה, וקיום המצות מעשיות בחיות פנימי, שבזה ישלים כונת הבריאה.

ראה גם – בשם הבעש"ט – לקוטי דיבורים ח"ד תקצו, ב. ספר השיחות תרפ"ז ע' 194. ועוד.