ספריית חב"ד ליובאוויטש

רכב-א

עבודה זרה

הנה בס' בן פורת יוסף453 כתוב בשם הבעש"ט ששאל ממנו מין א' הלא בע"ז יש חיות מלמעלה והשיב שיש פרסא מפסיק כו' והפסולת שהם הצואה הוא ע"ז צואת הארץ וכו'454.


-----  הערות  -----

453) קכו, ג.

454) מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים ע' רלה (ועם הוספות ושינויים – אוה"ת שבועות (הוצאת תשנ"ה) ע' 55 ואילך): וממשיך שם: "וביאור הענין הנה ידוע שיש בחי' פנימי' ממכ"ע ובחי' מקיף סכ"ע, בחי' פנימי' הוא זה בתוך זה ומקיף הוא זה למעלה מזה, פי' פנימי' הוא התגלות והתפשטות ההארה כמו אילן הצומח שבתוכו ופנימיותו הוא התגלות והתפשטות כח רוחני הצומח ולמעלה הימנו מקיפו כח החי וכח המדבר שאינם מתלבשים בו כלל מפני חסרון קבלה שאין לו בית קיבול ובבהמה מתלבשת כח החי ולא כח המדבר לפי שאין לה בית קיבול, אבל האדם שהוא כלי מוכן לקבל גם כח המדבר וכל חלקי הנשמה להתפשט ולהתלבש בכל רמ"ח איבריו ולהיות כי כל אלו בבחי' פנימי' שהוא התפשטות והתלבשות בכחו ובפנימיותו של דבר ולכן נק' אור שהוא זיו והארה כמו זיו השמש כידוע. ויש בו ג"כ בחי' מקיפין פי' אורות ומוחין שאינם מתלבשים בתוכו ופנימיותו רק על גביו מבחוץ, ואין הארה וזיו שלהם נכנסים ומתפשטים בתוכו ופנימיותו כלל. וענין הגלגולים הוא ענין צמצום ההארה וזיו כמו נשמת האדם שנכנסת ומתלבשת בגוף בהמה אבל אינה מתפשטת הארתה כלל בבהמה שא"כ הי' לבהמה דעת כאדם. והנה בבחי' א"פ כל היותר פנימי שבו הוא יותר רוחני בבחי' אין, כמו מחשבה דו"מ וכן המדות שאין בהם אפי' אותיות יותר בבחי' אין ואפס מן המחשבה, והחב"ד יותר בבחי' אין מכולם, אבל בבחי' מקיפים היותר פנימי הוא יותר בבחי' יש כמו הארץ הגשמי נגד הגלגלים המקיפין אותה והמקיפין את הגלגל יותר בבחי' אין עוד עד מדריגה אחר מדריגה הכל בבחי' זה למעלה מזה, כידוע שאף שמלמטה למעלה נק' מה שלמטה יש ומה שלמעלה [אין] אבל בבחי' שמלמעלה למטה הוא בהיפך שכל היותר למטה הוא יותר בבחי' אין ואפם מצד בטולו ביטול גמור להמחי' אותו המקיפו וכו'. נמצא ש[ב]בחי' העגולים המקיפים כל מה שהוא יותר במעלות המדריגות הוא העיקר שנראה כל מה שלמטה בפנימיותיו העגולים אופן בתוך אופן כמו הארץ הגשמי ביטול במיעוטו לאין ואפס שלמעלה כמו ע"ד שלמעלה למעלה אין פנימיות העגולים תופסים מקום כלל וכלל.

והנה האומות אין ביכולתם לקבל חיות מאורות מקיפים דקדושה (כמ"ש בע"ח שהיותן מהשערות וגומות אור דנוק' דאור פנימי דרך המשכות שערות וכו' תחתית כל המדריגות אבל מאורות מקיפין אין יכולין לקבל שמסמא את עיניהם וכו'), אבל ישראל חלק נחלתו יכולים לקבל מאורות מקיפים דקדושה שהם המצות רצון העליון הנק' כתר וכו'. והנה אורייתא אף דמחכמה נפקת אינו אלא שיצאתה דרך החכמה אבל באמת לוקחה מבחי' סכ"ע שלמעלה מן ההכמה, נמצא אותיות התורה אף שהם מדרגה התחתונה בטלים הם לבחי' סכ"ע כמש' אופן בתוך האופן כו' הנ"ל בבהי' מקיפי', אבל אותיות של דברים בטלים מפני שיש פרסא שהוא חצר הכבד מפסקת ומבדלת עד כאן תחום הקדוש ולא יעבור הזר וקליפה שם כלל אינן נלקחות מהקדושה כלל רק מהפסולת היוצאי' מהקיבה כמשי"ת לקמן.

והנה למשל מן המאכל הגשמי דומם וצומח אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא שהוא חב"ד עד שיטעום טעם דגן, נמצא שהמוח מקבל חיות מן המאכל. ובאמת א"א להמוח רוחני בתכלית לקבל המאכל גשמי בתכלית, אך היות מפני כשהגוף בלא אכילה מסתלק הנשמה מהגוף ובאכילה ממשיך הנשמה בתוך הגוף לשרות ברמ"ח אבריו, נמצא שהמאכל מחבר המוח אל הגוף. וכמו כן בכנ"י כתיב רעיתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים ועשיתם אתם מעלה אני עליכם כאילו עשוני שע"י עשיית המצוה רצון העליון העלאת מ"ן ממשיכים מ"ד התגלות אורות עליונים של א"ס הסכ"ע באצילות ובכל העולמות ונעשה תוספת הארת המוחין שהיא התורה חב"ד של המצות. ואף שהמוחין הם הם המוחין דמצות מקבל תוספת הארה על ידן ע"י העלאת מ"ן בהיות שכל עניני התורה הם רק באופני פרטיות עשיות המצות מעשיות נמצא מקבלת מן המצות, ונעוץ תוכן תחלתן בסופן ואין ראש שלא יהי' סוף כי הראש מוכרח לקבל מן הסוף, כמו למשל מאכל גשמי המחי' את המוח, וכל מצות מעשיות הן מדברים מעניני גשמיות, כמו צמר כבשים לציצית וקלף תפילין רק שמתבררין ע"י הבישול בקיבה תחת הפרסא ע"י אפי' כמבואר במ"א. ואחר הבירור עולה המובחר למעלה מן הפרסא וניזון ממנה המוח והלב והוא בחי' מ"ן, והבישול הוא ע"י הגבורות שביסוד דנוק' שהוא אהוי"ר שכל הבירורים הוא ביסוד דנוקבא. וזהו ויעש דוד שם דוד הוא שהמשיך האורות בתוך הכלים איהו וגרמוהי הד כו'. וזהו וכל קרבי את שם קדשו קרבי הוא הקיבה ששם נתבשל ונתברר מהפסולת היוצאים לחוץ והמובחר עולים בבחי' מ"ן והם תמכין דאורייתא המ[ח]זיקים לומדי תורה ומקיימין אותה. וזהו העולם נתן בלבם מבלי שימצא וגו' שהראש מקבל מן הסוף ונעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כנ"ל, והוא עולם התיקון שזה צריך לזה וזה לזה הגדול צריך לקטן וכו' משא"כ בעולם התהו שהיו זה תחת זה כל א' בפני עצמו והי' הראש מופרד מסוף שלא הי' מוכרח להראש לקבל מן הסוף ולכן הי' שבירת הכלים. ובגוים כתיב רם על כל גוים ה' על השמים כבודו שאצלם הוא רם ונשגב ואינו מתלבש בתוכם מפני היות השמים שהוא הרקיע פרסא מחיצה מפסקת בינם ובין הקדושה. אבל בישראל כתיב ויהי קול מעל לרקיע כו' קול הוא המשכה להמשיך מרוחני לגשמי לחברם כמו ענין הקול שיוצא מן הלב שללב בא מן המחשבות המוח בבחי' רוחני ומן הלב דרך הקנה בהצטרפות אר"מ ונעשה קול גשמי שממנו מתחלק הדבור הגשמי נמצא הוא מחבר רוחניות לגשמיות, והתורה נתנה בה' קולות ה' המשכות הה"א מדות כו' (כי יסוד כלול מכולם) מאור א"ס ב"ה המקיף כל העולמות. וזהו קול ה' על המים שהיא התורה. בעמדם תרפנה כנפיהם שהחיות דיצירה ועשי' הם רק המדות אהוי"ר ובראותם בחי' הגבוה מהם שהוא קול ההמשכה מבחי' סכ"ע שנעשה ע"י העלאת מ"ן של ישראל במצותם שעושים רצונו של מקום תרפנה כנפיהם מתבטלים מעבודתם אהוי"ר הנק' גדפין, אבל לישראל אמר להם משה אל תיראו אינכם צריכים לכך לעבודת יראה זו שהיא רק שער ופתח כמשארז"ל לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחי' כו', כי לבעבור נסות אתכם בא להגבי' אתכם האלהי' בבחי' ביטול לגמרי שאין מי שיאהוב כ"א יראתו תהי' על פניכם רק לבלתי תחטאו לצורך יראת חטא שלא יפול בבחי' חטא שהוא גרוע מן כו'. ואף בתפלת ישראל ע"י העלאת מ"ן שלהם באהוי"ר אף שלהם קטן מאהוי"ר של המלאכים עכ"ז בהתעוררות שורש נשמותיהם למעלה מקור חוצבם למעלה מהמלאכים שם אהוי"ר שלהם גבוה מן המלאכים. וסיבת הדבר הזה שישראל יוכלו להגיע למדריגה גבוה מן המלאכים הוא מפני היות שהם המעט מכל העמים שממעטים עצמם מפני שהם בבחי' אין מאוה"ע, כי לי כל הארץ מי הוא בחי' לי וביטול לא"ס ב"ה כל הארץ מי שהוא בתכלית השפלות בבחי' ארציות וכו'. וזהו ואביא אתכם אלי למעלה מן אהוי"ר כו' ע"י שאני נושא אתכם על כנפי נשרים".