ספריית חב"ד ליובאוויטש

רסז

ענין לשון הקודש אשר נשתבש שאין שום אדם שיוכל לדבר בו כמו שהוא בכל האותיות ודקדוקיהם כו' וחלוקיהם בזה שמדינה זו מדברת אותיות אלו בטוב ואותיו' אלו הם משתבשי' ומדינה אחרת להפוך אמנם שיהי' בתכלי' השלימות אין שום מדינה כי גם הבעש"ט והאריז"ל לא היו יכולים כל הלשון כמו שהוא כ"א היו משתבשי' בלשונם וא"כ לכאורה אינו מובן האיך הי' הבעש"ט או האריז"ל מתפלל בשיבוש ח"ו, אך הענין הוא להיות כי למעלה אינם אותיות גשמיי' ח"ו כ"א רוחניי' מאד נעלה מתהווים ונוצצים בכוונתם בתפלה בודאי הי' האותיו' למעלה כתקונם (כי לא הפה והלשון הוא העושה האותיו' וד"ל) כ"א כשבא למטה בבחי' גופי' משתבשי' בכאו"א לפי הכלי שלו53.


-----  הערות  -----

53) מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע ע' נג. ומסיים שם: וכמו בהמגיד של ב"י שאמר לו פסוק א' שלא כמו שנכתב ובודאי למעלה אין שום שיבוש ח"ו כ"א בהכלי שלו הי' נצרך להתגלות אז בגילוי כזה דוקא הגם שגם הב"י הי' בקי בכל התנ"ך עכ"ז בעת זו היה נצרך לגילוי זה דוקא וד"ל. וראה גם "סיפורים נוראים" להר"י קאדאנער בתחילתו.