ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג

תורות* ופּתגמי הבעל שם טוב

נלקטו מספרי רבותינו נשיאנו הקדושים ותלמידיהם

ז' תורות שאמר מורנו הבעש"ט**

ש"פ כי תבוא, חי אלול תרנב, בגן עדן.

. . . תורת הבעש"ט{*} הראשונה – היתה אחר קבלת שבת{*} – ע"פ1 והי' כי תבוא אל הארץ גו', ופי' ארץ ל' מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פי', כדאיתא במדרש{*} למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ ל' מרוצה{*},

והי' כי תבוא אל הארץ – אַז דו וועסט צוקומען צו דעם רצון ומרוצה – אשר ה"א נותן לך נחלה וירשתה – וואָס דאָס איז אַ מתנה מלמעלה בירושה{*} בכל אחד מישראל, דאַרף זיין די עבודה אין דעם – וישבת בה – דאָס זאָל זיין בהתיישבות – ולקחת2 גו' ושמת בטנא – מלביש זיין די אורות אין כלים – והלכת אל המקום – הוא ענין השגחה פרטית – אשר יבחר ה' אלקיך – אַז אַ איד גייט אין אַן אָרט, איז דאָס ניט וואָס ער גייט נאָר מ'פירט איהם, די השגחה העליונה. איז אַז ער קומט אין אַן אָרט איז די כוונה – לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.

התורה השני' היתה אחר תפלת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והי' כי תבוא – בכדי אויף צוקומען צו דעם רצון וואָס איז במתנה באַ יעדערן, הוא ע"י – לשכן שמו שם – מוסר נפש זיין זיך לפרסם אלקותו בעולם. וואס איז דער מסירת נפש אין דעם – מיט אַ ברכה ופסוק תהלים3.

ואמר אאמו"ר{*}: בעלמא דין איז הפלאה שטייט אין השכלה, אָבער דאָרט – איז די הפלאה אין חומש4 תהלים.

– די צוויי תורות זיינען געווען בהקהל, עס זיינען געווען תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם און זייערע חסידים, אויך פרויען,

כמבואר במאמר להבין ענין זיווג הנשמות בג"ע5 – המאמר הוא מאדמו"ר האמצעי ומסודר מאדמו"ר הצמח צדק – ששם מדבר בענין נשמות דעלמא דדכורא ודעלמא דנוקבא, ומבואר בהגהה שנשמות דעלמא דנוקבא לאָזט מען צו הערן תורה בג"ע.

תורה הג'. די דריטע תורה פון בעש"ט וואָס דער טאַטע האָט געהערט, הוא ע"פ6 היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא אַז פריער שכל דערנאָך למעלה מהשכל (בלשון החסידים הוא עבודה ע"פ טו"ד . . . חסר).

די פערטע תורה הוא ע"פ7 משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפי' כבר מבואר בחסידות8, ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל9 יותר מכמו שהוא בבני תורה.

די תורה החמישית. כל התורה היא שמותיו של הקב"ה10. בס"י11 איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים12, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שע"י שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה{12}, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, עס ווערט ליכטיג. וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים.

תורה הששית, ששמע אאמו"ר מהבעש"ט13 הוא ע"פ14 אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, דער תכלית העבודה איז לב נשבר, תכלית אופן העבודה איז הצנע לכת, און וויבאַלד אזוי, איז דאָס אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, ווי צו ברעכן זיך, אַז בפנימיות זיין15 בלב נשבר, און בחיצוניות זיינען זיי שמח וואָס זיי זיינען זוכה זיין עבדי השם, און אויף דעם איז ער מבקש הוי', הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, ווי זיי וועלן זיין16 זאָל זיין באור פניך.

תורה השביעית17, ע"פ18 קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, דער מאמר איז געווען צו נשיאי ישראל, ואמר להם, אתם נשיאי ישראל וואָס איר לייגט אַוועק אַייער תורה ועבודה בשביל טובת הרבים, וואָס וועט זיין מיט אַייך, איז דאָס איז קומי אורי באור הפרטי להכללי19 כי בא אורך . . . (חסר).

סדר התורות, די דריטע איז געווען בסעודתא דחקל תפוחין, די פערטע און פינפטע בסעודתא דעתיקא, די זעקסטע במנחה, און די זיבעטע בסעודתא דזעיר אנפין.

**********


-----  הערות  -----

*) אחדים – גם בתוספת הביאור.

**) נעתקו עפ"י שיחת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"ץ) נ"ע שמע"צ תרצ"ז אָטוואָצק. מרשימת השומעים [ספר השיחות תרצ"ז ע' 191 ואילך]. ב' תורות הראשונות – נדפסו גם ב"היום יום" חי אלול, וגם בקונטרס בפ"ע (מאמרי חודש אלול תשכ"ג), ומועתקות כאן הערות כ"ק אדמו"ר זי"ע שם.

ביאורי כ"ק אדמו"ר זי"ע לתורות אלו נדפסו לקמן ע' תה ואילך.

תורת הבעש"ט: הקדמה לתורות אלו – ראה לקו"ד ח"ב דף שכט ואילך. ספר השיחות תרצ"ז ע' 166 ואילך (בתוספת הערות ומ"מ). [ה"פתיחה" לתורות אלו נדפסו לקמן ע' תא ואילך].

אחר קבלת שבת: פ' כי תבוא, חי אלול תרנ"ב, בגן עדן.

כדאיתא במדרש: ב"ר פ"ה, ח.

ל' מרוצה: ראה תו"א ד"ה כי כאשר השמים (א, ג). ובארוכה בלקו"ת לג"פ רד"ה עוד ביאור ע"פ כי כאשר השמים (כא, ג ואילך). [אוה"ת בראשית ח"ג תפא, ב ואילך. ח"ו תתרמג, א ואילך].

מתנה מלמעלה בירושה: ראה ב"ב (קכט, ב. קלג, א) בענין מתנה במי שראוי ליורשו. ונת' באוה"ת להצ"צ ביאור לד"ה ויאמר יהונתן ס"ה [בראשית ח"א טז, ב ואילך].

ואמר אאמו"ר: כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

-----

1) תבוא כו, א.

2) תבוא שם, ב.

3) וראה לקוטי שיחות חלק ט ע' 338 ואילך.

4) להעיר מדיוק לשון כ"ק אדנ"ע ששם (בג"ע) ההפלאה היא בחומש תהלים – בשינוי מלשון תורת הבעש"ט: ברכה ופסוק תהלים (משיחת ש"פ תבוא תשמ"א).

5) אולי הכוונה לד"ה זה שבמאמרי אדה"ז ענינים קנא ואילך, שהוא הנחת אדמו"ר האמצעי, כמ"ש הצ"צ בס' החקירה (נו, א): "וכה"ג מצאתי אח"כ בכת"י מו"ח ז"ל מ"ש בחורף תקס"ג מאדמ"ו ז"ל", ותוכנו מבאר הצ"צ בסהמ"צ שלו (מצות פו"ר פ"ב (דרמ"צ ג, א ואילך)). ומ"ש ע"ד המבואר בהגהה – לא מצאנו לע"ע (המו"ל).

6) תבוא כו, טז.

7) תהלים פט, א.

8) ראה לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). סה"מ: עטר"ת ע' תריא. תרפ"א ע' של. תרפ"ה ע' ס. תרפ"ו ע' קכה. תרח"ץ ע' סז. קונטרס לימוד החסידות פ"ג (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שלה).

9) ראה גם סה"מ תרצ"ו ע' 13.

10) ראה זח"ב פז, א. רמב"ן בהקדמה לפירושו עה"ת. יונת אלם פכ"ט.

11) פ"ד מי"ב (בקצת דפוסים – מט"ז).

12) ראה גם ד"ה מה טובו תרפ"ט פ"א (סה"מ קונטרסים ח"א מח, ב. סה"מ תרפ"ט ע' 204 ואילך. הועתק לקמן סימן ט).

13) הובא ברד"ה אשרי העם תש"ח (סה"מ תש"ח ס"ע 284 ואילך. הועתק לקמן סימן סט).

14) תהלים פט, טז.

15) בסה"מ תש"ח שם: זיינען זיי בלב נשבר.

16) בסה"מ תש"ח שם: וואו זיי וועלן גיין.

17) ראה לקוטי שיחות חט"ז ע' 379.

ברשימה אחרת משיחה זו – נוסחא אחרת:

קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח – התורה הזאת אמרה לפני נשיאים ומנהיגי הדור – אמר: אתם נשיאי ישראל מנהיגי הדור, איר גיט אַוועק אייער תורה ועבודה, און איר זייט זיך מתעסק אין דרכי הכלל. פאַראַן דער אור פרטי וואָס איז פאַראַן אין יעדער נשמה, און פאַראַן דער אור כללי וואָס איז פאַראַן אין נשמות כלליות, קומי אורי דאָס איז דער אור פרטי וואָס איז דאָ אין עבודה בפועל, אורך דאָס איז דער אור כללי וואָס אין נשמות כלליות וואָס איז מיוחד און מובדל פון שאר נשמות, וואָס אַ כלי צו דעם איז אורי, דער אור פרטי. און דורך די ביידע, אור און אורך, איז וכבוד הוי' וואָס איז העכער לגמרי פון כלים, עליך זרח, מער ניט ווי בדרך זריחה.

18) ישעי' ס, א.

19) ברשימת השיחה שתח"י: והכללי.