ספריית חב"ד ליובאוויטש

לב

דברים א, טז: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק.

שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, וכדרשת רז"ל בעניני דינין ומשפטים.

לפי המסורה אמר אז מורנו הבעש"ט נ"ע לשלוחי וועד ארבע הארצות אשר בלימוד התורה יש שתי בחי': א) תורת המוח ב) תורת הלב, המוח משכיל מבין ומשיג, והלב מרגיש.

אתם – אמר מורנו הבעש"ט להשלוחים – וגדולי התורה יודעים את התורה כמו שבאה בהשגת המוח, ואנכי באתי לגלות את התורה כמו שהיא באה גם בהרגש הלב, ויבאר להם את הכתוב שמוע בין אחיכם על שלשה אופנים:

א. שמוע בין אחיכם, שמוע דער וואָס האָט אַ חוש השמיעה רוחני און הערט ווי גרויס ס'איז די אהבת השם ב"ה צו יעדער אידן, ווי יעדער איד איז טייער למעלה, דער איד איז בין אחיכם, בין לשון הבנה, אָט דער פאַרשטייט די גרויסקייט פון אַ אידן.

ב. שמוע בין אחיכם דער וואָס האָט אַ חוש השמיעה רוחני דער איז בין אחיכם, ער איז אויסגעבונדן מיט אידן און פילט אַ עונג רוחני אין און פון יעדן אידן באַזונדער.

ג. שמוע בין אחיכם. שמוע בכדי דער מענטש זאָל קריגן אַ חוש השמיעה רוחני, דערהערן און דערפילן די גרויסקייט פון אַ אידן, איז בין אחיכם, איז נאָר ווען מען איז אויסגעבונדן מיט אידן און אַלע אידן אפילו די גאָר פּשוט'ע זיינען זיינע אחים.

כראות השלוחים שמורנו הבעש"ט הוא חזק בדעתו שאלוהו במה כחו גדול, הלא יש לו רק ששים תלמידים וגדולי התורה יש להם בהישיבות תלמידים למאות ואלפים.

על זה השיב להם מורנו הבעש"ט במשל:

שתי דעות בעובדי אדמה. יש הזורע את שדהו ונוטע את כרמו מבלי השאיר מקום פנוי ובוטח על הריבוי. ויש הזורע את שדהו ונוטע את כרמו רק תלמים אחדים אבל הוא נותן נפשו עליהם לעודד ולנכש ולנקות ולהשקות הכל בעתו. לראשון צומחים פירות ותבואה הרבה אבל רובם מתולעים והמוץ מרובה בהם והקמח מעט וסולת אין כלל, וכשנותנים מהם לזרע, אזי רוב תולדותיהם רימה ותולעה. אבל להשני צומחים פירות ותבואה מועטים אבל מלאים דשן ורובם סולת, וכשנותנים אותם לזרע הנה תולדותיהם ותולדות תולדותיהם כיוצא בהם103.


-----  הערות  -----

103) מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ספר המאמרים ה'שי"ת ע' 218-217. אגרות-קודש שלו ח"ד ע' צו ואילך), ושם לפנ"ז:

כבר סיפרתי בארוכה אודות וועד ד' ארצות אשר שלחו שלשה אנשים למורנו הבעש"ט נ"ע למסור לו התראת בי"ד אשר יפסיק הנהגתו ובאם לאו ינדוהו ויכריזו עליו חרם.

כבוא השלוחים למורנו הבעש"ט נ"ע קבלם בסבר פנים יפות ודבר עמהם בדברי תורה בסוגיות עמוקות מה שהפליא אותם מאד, ונוכחו לדעת שהוא אדם גדול בתורה בנגלה ונסתר, ואיש בעל שיטה, עם רצון תקיף ודעת חזק.

שני ימים ושני לילות התווכחו עם מורנו הבעש"ט נ"ע, והגם שרבינו הבעש"ט נ"ע נצח בכל הענינים מ"מ אמר להם שהוא מוכן לעמוד לויכוח עם גדולי התורה בוועד ארבע הארצות ולעמוד אחרי כן למשפטם, והוכיח את השלוחים על אשר הגדולים דנוהו שלא בפניו ועברו על מה שכתוב בתורה [ההמשך בפנים].

בכל הנ"ל – ראה גם ספר השיחות תרצ"ו ע' 133.