ספריית חב"ד ליובאוויטש

שסח

גילה דרך בעבודת השם

מורנו הבעש"ט נ"ע גילה דרך בעבודת השי"ת ופתח צנור המס"נ בעבודה זו. ומורנו רבינו הגדול נ"ע סלל מסילה רחבה בדרך עבודת השי"ת כהוראת מורנו הבעש"ט נ"ע ומסר נפשו הק' על זה.

במלות קצרות192, מורנו הבעש"ט נ"ע, הראה איך צריכים, ויא דאַרף מען לעבוד את השי"ת.

ומורנו רבינו הגדול נ"ע הראה איך אפשר, ויא קאָן מען, לעבוד את השי"ת193.


-----  הערות  -----

192) נתבאר בלקוטי שיחות חלק יט ע' 251 ואילך. שם ע' 246 ואילך. וז"ל (שם ע' 247 ואילך): אין דעם חיות האדם, וואָס איז זיך מתפּשט אין גוף זיינען פאַראַן צוויי מדריגות[ftnref_3_1]: א) דער חיות כללי וואָס באַלעבט דעם גאַנצן גוף, מיט אַלע זיינע אברים, בשווה; אין דעם חיות איז ניטאָ קיין חילוקים פון איין אבר ביזן צווייטן.

ב) דער חיות[ftnref_4_2] פּרטי, וואָס איז אויסגעמאָסטן אין יעדן אבר לויט זיינע תכונות [וואָס מצד דעם חיות ווערט דער עקב שברגל אָנגערופן[ftnref_5_3] דער "מלאך המות" שבאדם, וויבאַלד אַז דער חיות איז ניט מאיר בגילוי].

וי"ל אַז דער אונטערשייד צווישן דעם "חיות" החסידות וואָס איז נמשך ונתגלה געוואָרן דורך דעם בעש"ט און דעם "חיות" וואָס איז נמשך ונתגלה געוואָרן דורכן אַלטן רבי'ן – איז ע"ד דער חילוק צווישן די צוויי אופני חיות[ftnref_6_4]:

דער בעש"ט האָט מגלה געווען אַ חיות כללי אין תומ"צ, וואָס בכללות האָט זיך דאָס אויסגעדריקט אין דעם ענין פון אמונה. און הגם אַז דער כח האמונה נעמט דורך אַלע כחות הנפש און פּועל'ט אויף זיי אין אַן אופן פון חיות, וואָס נעמט זיי דורך אינגאַנצן, וכמש"נ[ftnref_7_5] "וצדיק באמונתו יחי'" – מיינט עס אָבער ניט אַז דער חיות האמונה נעמט דורך יעדן כח אויך מצד ענינו הפּרטי, נאָר מצד דעם ענין כללי פון יעדן כח, וואָס איז פאַרבונדן מיט דער נקודת האמונה פון דער נשמה.

און ע"ד ווי דער חיות כללי, וואָס נעמט דורך אַלע אברים און ווערט פאַראיינציקט מיט זיי – איז עס אָבער ניט פאַרבונדן מיטן ענין פּרטי פון יעדן אבר, נאָר מיט דער נקודה כללית פון אַלע אברים (וואָס זיי זיינען אַ טייל פון גוף האדם)[ftnref_8_6].

דער אַלטער רבי האָט אָבער ממשיך געווען אַ חיות אין יעדן כח פון דער נשמה (און אין יעדער עבודה אין תומ"צ) אויך מצד דעם תוכן פּרטי פון דעם כח; ע"ד ווי דער חיות פּרטי וואָס איז אויסגעמאָסטן לויטן ענין פּרטי פון יעדן אבר; וואָס דערפאַר איז עס פאַרבונדן מיט חב"ד, וואָס שכל און די פּעולה פון שכל איז דורך תופס זיין די פּרטים (קצוות) פון דעם מושכל און אין אַן אופן וואָס ער איז זיך מתלבש אין די כוחות הנפש און פּועל'ט אין זיי אין אַן אופן פּנימי, אויך מצד דעם תוכן פּרטי פון דעם כח.

וראה גם ספר השיחות תרצ"ו ע' 121. ספר המאמרים אידיש ע' 202. לקוטי שיחות חלק יד ע' 177. חלק כד ע' 181 ואילך. לקמן סימן רס.

193) "התמים" חוברת ב' ע' נח [עו, ב] – מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שכתב לחתנו הרב שי' (נדפס גם באגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' שסב ואילך).

מועתק בזה ריש המכתב השייך לזה:

בדבר שאלתך, במה ניכר יחס דרכי החסידות ותורתו של רבינו הגדול וכ"ק האדמורי"ם נשיאי חב"ד, אל דרכי החסידות ותורתו של מורנו הבעש"ט, אשר לעין הרואה, הלא דרכי החסידות ותורתן של אדמור"י ואהלין פוילין וגאַליציען קרובים יותר לדרכי החסידות ותורתו של מורנו הבעש"ט מכמו תורת חב"ד, ובפרט עניני המופתים.

תשובה על שאלתך זאת דורשת עריכת מאמר שלם, תוכני ומעובד, ואין הזמן גרמא, ובכן ארשום רק איזה שרטוטים כוללים.

כן הדבר; אם לדון עפ"י ספרי רבותינו תלמידי הבעש"ט, ותלמידי תלמידיו, הצדיקים הגאונים ראשי אלפי ישראל, זי"ע, הערוכים לפנינו באותיות הכתב, יש מקום גדול אף רחב לשאלתך העמוקה.

אמנם עלינו לדעת בטוב טעם ודעת כל דבר בעיקרו ושרשו, ואז נבין הענין באשר הוא.

נודע כי כ"ק רבינו הגדול קרא עצמו נכד מורנו הבעש"ט במובן רוחני, וכהא דאמר על הרה"ק הצדיק ר' ברוך, כי הוא נכד בשרי, ואני נכד רוחני.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, סיפר לי, אשר שמע מהוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר שמע מכ"ק אאזמו"ר אדמו"ר בעל צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ששמע מפי קדש הקדשים, רבינו הגדול, שאמר אַז ער האָט זעך מוסר נפש גיווען בפּועל, אויף ניט זיין אַ נפרד פון דעם בעש"ט'ס אַ תנועה אפילו לשעה קלה און אפילו רק למראית עין . . .

ועתה שמע נקודת המענה על שאלתך העמוקה, לאמר הסבא והנכד, דער זיידע און דער אייניקל, שניהם מקושרים ומשולבים בהתאחדות גמורה [ההמשך בפנים].

וראה לקוטי שיחות חלק ד ע' 1136 ואילך – הביאור בזה שאדמו"ר הזקן קרא עצמו נכד הבעש"ט.

-----שולי הגליון-----

1) ראה בארוכה ד"ה אשרינו ה'ש"ת ספ"א ואילך. המשך ר"ה תש"ח ספ"ב ואילך. ובכ"מ.

2) כי נוסף על זה שבכל אבר יש כח פרטי השורה בו, יש ג"כ חיות פרטי המיוחד לאבר ההוא (ראה המשך תרס"ו ע' רעו. ספר המאמרים תש"ג ע' 14. ועוד).

3) אדר"נ ספל"א. ועייג"כ נזיר נא, א ובתוס' ופי' הרא"ש שם.

4) להעיר ג"כ ממשנ"ת (לקוטי שיחות חלק ב ע' 463 ואילך) בביאור ב' הלשונות שבאגה"ק דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בנוגע לי"ט כסלו – "אור וחיות נפשנו ניתן לנו".

5) חבקוק ב, ד. וראה מכות בסופה. תניא פל"ג.

6) ראה ספר הערכים-חב"ד ע' אברים ס"א. וש"נ.