ספריית חב"ד ליובאוויטש

שצו

חסידות ומוסר

שאלו את רבינו הזקן מה חידש הבעש"ט, הרי הי' הראשית חכמה והשל"ה והיו צדיקים גדולים גם קודם.

והשיב: כי שני אופנים בחושי הבעה"ב, איך להשמר מגנב – בעה"ב הוא שיש לו שדה וגינה, חצר, בהמה, דיר לבהמה, בית וכלי בית – וישנו כזה אשר תיכף בראותו את הגנב בחצירו מתחיל לצעוק: "אַ גנב". ובורח הגנב. ויש עוד דרך אשר מניחין לגנב לכנוס בביתו ותופסו ומוסרו למשפט. ההפרש בין שניהם הוא כי באופן הא' כשבורח הגנב הרי צריך לחשוש כי הלא יכול לחזור ולגנוב אצלו, אבל כשמוסר הגנב למשפט הלא לא יכול לגנוב עוד, אבל לדרך השני' צריכים בעה"ב חכם ובעל כח. וכן הוא ברוחניות שעד הבעש"ט: דרכי המוסר הוא ע"ד הצעקה עס איז אַן עבירה, וממילא פועל זה לא לעשות, כי בכלל היו אומרים אַמאָל, ווי איז שייך אַ איד צו אַ תאוות היתר, ובפרט לאיסור. אבל דרך הבעש"ט הוא לתפוס הגנב ולמוסרו למשפט237.


-----  הערות  -----

237) ספר השיחות תרצ"ו ע' 131. נתבאר בלקוטי שיחות חלק ב ע' 474. וראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק טו ע' רלה. חלק יז ע' רטו.