ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט

נח ו, טז. ז, א: צהר תעשה לתבה . . בא אתה וכל ביתך אל התבה.

. . . ושלשה אותיות בונות ששה בתים35 כמו אותיות הצ"ר, שיש לו ששה צירופים וידוע בקבלה רבי מפי רבי ממורנו הבעש"ט נ"ע דבצירוף זה הרי יש בו ג' עקרים וג' מסתעפים העקרים הם הצר, רצה, צהר. ואמר מורנו הבעש"ט נ"ע36 דע"י האותיות דתורה ותפלה שהו"ע בא אל התיבה, דתיבה הם אותיות התורה והתפלה ובא אל התיבה הוא הכניסה בתוך האותיות של תורה ותפלה, לערנען מיט אַ חיות און דאַוונען מיט אַ חיות. דהחיות מורה על פנימיות הרצון שהו"ע רצה, הנה עי"ז נעשה צה"ר לתיבה, דבכח זה מהפכים את הצר"ה של הצ"ר הצורר ר"ל, לצה"ר37 וע"ד דכתיב38 ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע דלא זו בלבד שיפטר מן הצרה, אלא עוד כי וממנה יושע, דמן הצרה ההיא תצא לו עוד ישועה. דזהו"ע צהר שמאיר אור רב, וכמו בצהרים שהוא תוקף זריחת השמש כן כתיב39 ואוהביו כצאת השמש בגבורתו40.


-----  הערות  -----

35) ספר יצירה פ"ד מי"ב (בקצת דפוסים – מט"ז).

36) ראה צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, ב. הובא באוה"ת נח ח"ג תריד, א. תרכז, א (ושם: לפי' הריבעש"ט זצוק"ל דהתיבה רומז לתיבות התפלה והתורה הרי הם מבחי' חו"ב שלמעלה משבירת הכלים). וראה ספר השיחות תרצ"ו ע' 148: מה שמבואר בחסידות בא אתה כו' אל התיבה, ופי' תיבה מלשון תיבות התורה והעבודה, שצריכים לכנוס בהתיבה עם כל כחות הנפש, מקורו הוא מהבעש"ט. וראה לקוטי שיחות חלק א ע' 11.

37) ראה גם שיחת יום שמח"ת תרצ"ג סכ"ג (לקוטי דיבורים ח"א ט, סע"ב ואילך): הבעש"ט נ"ע גילה, ותלמידיו רבותינו הק' ביארו ושכללו, כי בכח כל אחד מישראל ע"י הדביקות באותיות התורה והתפלה, להפוך מצר"ה לצה"ר. וראה נועם אלימלך עה"פ. הובא באוה"ת נח ח"ג תרמ, ב. המשך תער"ב ח"א ס"ע קעג.

38) ירמי' ל, ז.

39) ספר שופטים ה, לא.

40) ד"ה מה טובו תרפ"ט (ספר המאמרים קונטרסים ח"א מח, ב. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 204 ואילך). וראה גם ד"ה צהר תש"ב (ספר המאמרים תש"ב ע' 47).