ספריית חב"ד ליובאוויטש

צו

שבת קיח, ב: אבוך במאי זהיר טפי.

והנה קבלה לאבותינו מרבינו הגדול אשר קבל מרבו ורבו מרבו דפי' זהיר ל' זוהר ואור223, והכוונה אבוך במה הוי זהיר טפי באיזה מצוה האיר לו האור האלקי יותר224, אין וואָס פאַר אַ מצוה האָט אים געלייכט מער דער אור אלקי225.


-----  הערות  -----

223) ראה צוואת הריב"ש בתחילתו: פי' זהיר מלשון והמשכילים יזהירו.

224) ראה גם בשם אדמו"ר האמצעי – אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' קכט ואילך.

225) ספר המאמרים תרפ"ח ע' קנד ואילך. תש"ח ע' 240. מועתק בזה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם:

לכאורה צ"ע ממ"ש (בשער הגלגולים הקדמה טז ובספר הגלגולים פ"ד) דמה שמצינו כמה מחז"ל שהיו זהירים במצוה פרטית ביחוד הוא מפני שאותה מצוה היתה חסירה ממנו, כולה או פרט מפרטי', בגלגול הקודם עיי"ש. (עייג"כ בקונטרס העבודה ספ"ו עד"ז) ודלא כמ"ש בפנים. – אך משנ"ת כאן הוא עפמ"ש (בע"ח שער ק"נ פ"ה ובהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות) דגם בנשמות חדשות י"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי, והמצוה היתה לפי מקום תליית נשמתו בנשמת אדה"ר, וא"כ מוכרח דאין בזה סתירה ושני האופנים ישנם. – ואין להקשות דהא רוב הנשמות הם מהבאים כבר בגלגול, ובפנים כותב דכל אחד צ"ל זהיר כו' וזה נותן חיות בכל המצות, שזהו כפירוש כתהאריז"ל בנשמות חדשות. וקושיא מעיקרא ליתא, כי ענין זה ישנו בכל הנשמות, גם הישנות, כיון שזה בא משינוי מקום תלייתם בנשמת אדה"ר כנ"ל. אלא שבנשמות שהיו כבר בעולם נתוסף גם ענין קיום המצוה שהיתה חסרה אצלו. וק"ל. – וע"פ כהנ"ל יש לך אדם שצ"ל זהיר טפי בשתי מצות, אחת כפי מקום תליית נשמתו בנשמת אדה"ר, ואחת מה שהחסיר מקודם. ובלאה"כ צ"ל כן כפי פי' הא' אם החסיר ב' או יותר מצות. ואכ"מ.