ערב קבלן

אחת מהתקנות הגדולות של רבינו הזקןCXIII היתה, לא להסתפק במה שזוקף את המעות על הנכרי במלוה, כ"א שימכרו את החמץ לנכרי דוקא בערב קבלן. וע"ז כותב רבינו הזקן בסדר מכירת החמץ שלו:

וחדשים מקרוב באוCXIV לתקן לכתוב והמותר זקפתי עליו במלוה כו'. וגם זה אינו מועיל לדעת גדולי הראשונים ז"ל, וכנראה בעליל ממ"ש בזה גדולי האחרונים מהרא"י ז"ל בתרומת הדשן, שלא מצא תקנה למכור בהקפה ולזקוף עליו במלוה ע"ש.

ורצונו לומר בזה, שמעצם הלכה זו שהובאה לעיל מהתרומת הדשן "שימכרם לו מכירה גמורה בדבר מועט", ומזה שהלכה זו הובאה בלשונה לפסק הלכה בשלחן ערוך, ומזה שדנו בהלכה זו נושאי כלי השלחן ערוך, וכולם מיירי שמשלם עבור החמץ "דבר מועט"; מזה עצמו רואים אנו "שלא מצא תקנה למכור בהקפה ולזקוף עליו במלוה", והיא רק תקנה אשר "חדשים מקרוב באו לתקן".

ומוסיף רבנו הזקן וכותב אשר "לזאת אין תקנה אחרת למכור בהקפה, אלא להיות יד ישראל אחר באמצע", והיינו שכאשר הנכרי קונה את החמץ לפני הפסח מהיהודי, מקבל על עצמו הערב-קבלן היהודי לשלם את החוב הזה בשלימותו, מיד כשיבוא זמן התשלום, ועי"ז "לא יהיה להישראל בעל החמץ שום עסק בעולם עם הא"י הקונה החמץ ולא יהיה הא"י נשאר חייב כלום לבעל החמץ אלא לישראל אחר שלא היה החמץ שלו עדיין מעולם".


CXIII) לפי הנראה, כתב רבינו הזקן את סדר מכירת החמץ לערך בין השנים תק"נ – תק"ס, וצירפו למכתב כללי ששלח אז לאנ"ש, להודיעם איך ינהגו במכירת החמץ.

במכתב הכללי הזה כתב את האמור לעיל והוסיף לכתוב בו: כפי המבואר בנוסח זה השלוח אליכם, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב שטר מכירה.

אמנם את אריכות ביאור שיטתו בדבר הזה  לא צירף למכתבו הכללי הנ"ל, ומסיים בהמשך דבריו שם: וכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה.

בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן את סידורו, ובה שילב גם את שטר מכירת החמץ, יחד עם מכתבו הכללי הנ"ל.

בשנת תקע"ד, בהוצאה הראשונה של שלחן רבינו הזקן הלכות פסח, הוסיפו והדפיסו את נוסח המכירה בסופו, יחד עם מכתבו הכללי הנזכר.

אמנם ה"קונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה" לא נדפס מעולם, לא בסידור ולא בשלחן ערוך.

[יחד עם סדר מכירת החמץ כתב רבינו גם את סדר מכירת בהמה המבכרת לגוי, אשר דיניהם שווים זה לזה, וכן נדפסו יחד; א"כ יש מקום לשער, אשר בקונטרס הנזכר, ביאר גם את דין מכירת החמץ לגוי וגם את דין מכירת בהמה המבכרת לגוי, ואפשר גם שזוהי התשובה שאודותה כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בתשובתו שבחלק יורה דעה סי' רכט: מעשה שהי' מפורסם בלאדי … וכמדומה שכתב על זה שו"ת באריכות … והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב ע"ז כאאזמו"ר הגאון ז"ל ואינה אצלי].

עד היום לא התפרסם קונטרס זה, מסתבר א"כ שנשרף בשריפה הגדולה שהיתה בלאדי בשנת תק"ע, אשר בה נשרף גוף-כתב-יד-קודש השלחן ערוך שלו, כמסופר בכמה מקומות.

CXIV)  מסתבר שכוונתו בזה אל בעל הנודע ביהודה, כמובא לעיל.

תקנה זו (לזקוף עליו במלוה) מובאת בספרי הדור ההוא גם בספר מקור חיים (לבעל החוות דעת) סי' תמ"ח חידושים סק"ח, ובחיי אדם כלל קכד ס"ב, אבל שני אלו היו צעירים מרבינו הזקן, וספריהם נדפסו אחרי זמן כתיבת סדר מכירת חמץ ע"י רבינו הזקן (מקור חיים נדפס לראשונה בשנת תקס"ז וחיי אדם בשנת תק"ע), ובודאי שלא אליהם כיון בכתיבתו זו.

כמו"כ נדפסה תקנה זו מאת רבי נתן אדלר (בקונ' הסמ"ע, זאלקווא תקצ"ג. ונעתק בסדר מכירת חמץ כהלכתו עמ' שסד) ועוד.