מסירת המפתחות

בנוסף לכל הקנינים הנ"ל תיקן רבינו הזקן שגם ימסרו לנכרי את המפתחות של החדרים שבהם החמץ, וכותב על זה שני טעמים:

א) שגם מסירת המפתחות הוא קנין נוסף לקניית החמץ שבחדר.

את הטעם הזה כותב רבינו הזקן בשו"ע שלו סי' תמח סי"א:

על ידי שימסור הישראל להנכרי את המפתח מן החדר שהחמץ מונח בתוכו, אם הוא במקום שנוהגין שמסירת המפתח קונה קנין גמור.

וכן נכתב בשטר המכירה שבסדר מכירת חמץ שלו:

וכבר מסרתי לו המפתחות לקנות בהם החמץ שבחדרים הנ"ל

ב) את הטעם השני כותב בשו"ע שם סי"ג:

צריך למסור להנכרי את המפתח מן החדר שהחמץ מונח בתוכו, כדי שיוכל הנכרי ליכנס להחדר וליטול את חמצו בכל עת שירצה מכל ימי הפסח … ואפילו בדיעבד אסור החמץ בהנאה לאחר הפסח אם לא מסר לו את המפתח.

ובשטר המכירה הנ"ל:

וגם מסרתי לו המפתחות כד"ת.

מ"מ אין נוהגים למסור עתה את כל המפתחות של החדרים לידי הנכרי, וביאר רבינו הצמח צדק בשו"ת שלו חאו"ח  סי' מה אות ב' וג', דמ"ש רבינו הזקן דלא מהני בלא"ה אפי' בדיעבד זהו דוקא כשהקונה מבקש המפתח ואינו נותן לו, ועוד כשזוקף מותר המעות במלוה, דגלי דעתיה שעושה כן שיהי' בטוח במעותיו, אבל כשהעמיד לו ע"ק על מותר המעות, ואין לו עוד על המוכר שום טו"מ כו' אינו מעכב דיעבד אפילו לא מסר לו המפתחות.

ובאגרות קודש אדמו"ר זי"ע (חי"ג אגרת ד'שיג):

במ"ש אודות מסירת מפתח במכירת חמץ, בודאי ידוע לו אשר בכ"מ ועיירות אפילו המדקדקים במצות, הנה בזמן האחרון אין עושים זאת.

וראה מה שציין עוד בזה בנטעי גבריאל, חג הפסח ח"א עמ' קכב, ובאוצר מנהגי חב"ד, ניסן אייר סיון, עמ' פב.

מטעם זה נכתב בשטר המכירה הנהוג עתה (כמועתק לקמן):

והמפתחות להמקומות של כל המיני חמץ הנ"ל, הן הנה עומדים מוכן בכל מקום ומקום וחפשים להא"י הנ"ל לקחתם וללכת לכל המקומות הנ"ל ואין למחות ע"יCXX.

ובאשר לקנין מפתח, נראה מלשון השטר הנהוג עתה, שבכל אופן נותן הרב אל הנכרי מפתחות אחדים, כדי לעשות בהם קניןCXXI. וע"ז כותב בשטר: "וכבר מסרתי לו מפתחות לקנות בהם החמץ".

וכן הוא גם בשטר מכירה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע משנת ת"ש, אבל בשטר מכירה שלו משנת תש"ד, וכן בשטרות המכירה של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ושל כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו זי"ע (ראה אוצר מנהגי חב"ד, ניסן אייר סיון, בסופו) לא נזכרת מסירת המפתחות כלל.


CXX) ובכמה נוסחי שטרות שלפנינו הוסיפו, שאם ימחה הישראל מליכנס למקום החמץ הרשות ביד הנכרי לשבור המנעולים (הוספה זו תיקן בדברי מלכיאל ח"ד סכ"ד סקע"ו).

CXXI) ואולי הטעם שאין מדייקים בזה כ"כ בזמנינו, כי על עיקר הקנין כותב רבינו הזקן בשו"ע שלו (סי"א) "במקום שנוהגין שמסירת המפתח קונה קנין גמור", ובזמנינו לא נהוג קנין זה בין התגרים.

ועוד טעם לזה, שבזמנינו סוגר כ"א את החמץ שבביתו בארונות ותיבות שבתוך הבית, שאין עליהם מנעולים ומפתחות. ואפשר שמסירת המפתח של כל הבית אינו מועיל לארונות אלו.