החומרות

א

בשו"ת שלו (סי' ו) הביא אדמו"ר הזקן את "מ"ש האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח", (וראה להלן עמ' מה בהע', פירוש כוונת הדברים).

וכן מובא בס' גאולת-ישראל (אות סה) בשם הבעש"ט, להחמיר בפסח בכל החומרות. ובאמרי-פנחס השלם (אות רסז) איתא, להחמיר בפסח בכל החומרות. ועוד בשמו (בכתבי ר"מ מינדר ובכ"מ), שהבעש"ט לא רצה בחומרות, אלא רק לענין פסח ושבת. ובס' זכרון-טוב (עמ' 36): לענין שאר חומרות דפסח היה [הרה"ק ר"י מנשכיז] מספר, שהרב הצדיק הק' ר' לוי יצחק מבארדיטשוב היה אומר, שבדיני שבת יש להחמיר הרבה יותר ויותר מבדיני פסח. ואעפ"כ סיפר לפרקים, שאחיו הרה"צ הק' רי"א שנקרא הרב מקאוולע, פעם אחת רצה להקל באיזה דין מדיני פסח, כי היה גאון גדול, ואמר לו אביהם הרה"ג הצה"ק מוהר"ם זצוקלה"ה: בני, אתה רוצה להתחכם יותר מן הקדמונים שלנו שהם החמירו בפסח? הנה בוודאי יש להחמיר! ומאז היה אחיו זצוקלה"ה נוהג חומרות גדולות בפסח.

אדמו"ר מוהרש"ב נהג להחמיר ביותר, ובפרט בענייני הפסח, ועכ"ז אמר פעם בשיחתו אחר מכירת החמץ: פאר חומרות האב איך זייער מורא [=מחומרות מתיירא אני מאוד] (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה, קובץ יגדיל-תורה נ.י. גל' נב עמ' קמט. עיי"ש הסיפור שסיפר מוהרש"ב באותו ענין).

ומאידך גיסא מצינו, שהרה"ק ר"נ מברסלב הזהיר מאוד לבלי להחמיר חומרות יתירות בשום דבר.. וגם בענין החומרות יתירות בפסח לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה-שחורות גדולות.. כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות אפילו בפסח (שיחות-הר"ן, אות רלה. עיי"ש). ועל הרה"ק מאפטא נאמר, שלא הקפיד כל כך בחומרות היתירות הנהוגות בפסח (ילקוט אוהב-ישראל, אות מג).

וישראל קדושים הם, מנהג אבותיהם בידם, "אל תטוש תורת אמך", וכל צדיק יאחז דרכו.