ולפי טעם הראשון אין צריך להניח העירוב בערב יו"ט ממש אלא מותר להניח עירוב תבשילין אפילו כמה שבועות קודם יו"טיט ולהתנות עליוכ שבעירוב זה יהא מותר לו לבשל ולאפות ביו"ט הבא עלינו לשבת שלאחריו רק שיהא העירוב קייםכא וראוי לאכילהכב שלא נתקלקל בהנחתו עד יו"ט כגון שלא עירב בתבשיל אלא בבשר מעושן שמתקיים ימים רביםכג וכן מותר להניח עירוב אחד לימים טובים הרבה שיהיו בערב שבתכד אם מתנה עליו בפירוש שבעירוב זה יהא מותר לי לבשל ולאפות בכל ימים טובים של שנה זו שיהיו בערב שבת לצורך השבת שלאחריה רק שיהיה העירוב קיים וראוי לאכילה בכל יו"ט ויו"ט.
יא) גמרא טו, ב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 185 הערה 19. חי"ז ע' 458 הערה 6.
טו) רב אשי שם. רמב"ם פ"ו ה"א. לבוש ס"א. מ"א ריש הסי'.
טז) ראה רש"י שם ד"ה רב אשי.
יז) רבא בגמרא שם. מ"א שם.
יט) רא"ש פ"ב סי' א. ב"י ד"ה ויכול. ט"ז סקי"ג.
כ) מרדכי רמז תרעב בשם הירושלמי (שיאמר בפירוש). טור ושו"ע סי"ד (על דעת). לבוש סי"ד (שיאמר בפירוש). וכ"ה לקמן (מתנה עליו בפירוש).
כב) כדלעיל סי' שסח ס"ד וש"נ. וראה גם לקמן סכ"ד.
כד) ב"י שם בדעת הרא"ש והטור.
כה) רא"ש שם. ב"י שם. ט"ז שם.
כז) כל בו סי' נט (כב, ג), בשם רבנו נתנאל. ב"י שם בסופו. שו"ע סי"ד. וראה גם ט"ז שם. מ"א סוף סקי"ג. לקו"ש חט"ז ע' 185.
כח) ב"י שם. שו"ע שם. ט"ז שם.