פרק יג. אישים ומשפחות
ר' שמעון שמרלינג
כבר סופר לעיל פ"ו בארוכה איך שר' שמעון שמרלינג היה ממייסדי הישוב החב"די בחברון והוא אף היה השד"ר הראשון שלה, שנסע לרוסיה במיוחד למטרה זו.
הוא חתום על שטר מכירת ד' אמות בחברון משנת תקפ"ב (לעיל פ"ו). על ההסכם שבין שתי העדות בשנת תק"צ (לעיל פ"י). על האגרת אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנת תקצ"א ובשנת תקצ"ד (מגדל עז ע' תקיט-כא) ועל כתב השד"רות של ר' נתן עמרם בשנת תקצ"ד (לעיל פי"א).
בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט נפטר ובמפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט נזכרת אלמנתו שרה, בת 53, שעלתה משקלאב לאה"ק בשנת תקפ"א. מותר לשער שהיא עלתה לאה"ק יחד עם בעלה, לפני או לאחרי שנת תקפ"א, והתאריכים שבמפקדים אינם מדויקים.
בס' חיים ש. שמרלינג (תדהר, ת"א תש"ו, ע' 14-11) ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 60) מסופר בארוכה אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי שלחו בתשרי תקפ"ג ליסד את הישוב החב"די בחברון, אשר בנו ר' משה היה משודך עם הבחורה חנה דבורה והורה לו כ"ק אדמו"ר האמצעי שיסע בדרך לאה"ק דרך העיר ששם גרה הכלה, לא ירך מהעגלה אלא ישאל אם הנערה מוכנה לנסוע אתם לאה"ק, ואז לסדר מיד החתונה ולקחת אותה אתם. וכן היה. אמנם לעיל שם הובא מכמה מקורות, שכבר לפני זה היה באה"ק, ואשר בקיץ תקפ"א יצא בשד"רות חברון לליובאוויטש, בקשר ליסוד הישוב החב"די בחברון.
גם מתוך מפקדי מונטיפיורי נראה שעלו לפני תקפ"ג:
ר' משה שמערלינג הנ"ל רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן לב ועלה לאה"ק בשנת תקפ"א. בנו יוסף יהודא הוא בן ח"י וכבר נשוי ויש לו ילד בשם חיים יצחק בן שנה אחת. ועוד בן יש לר' משה בשם חיים בן טו. א"כ נולד בנו יוסף יהודה בשנת תקפ"א, בשנת עלייתם לאה"ק. גם במפקד תרכ"ו רשום שהוא נולד בשנת תקפ"א אבל במפקד תרט"ו רשום שהוא נולד בשנת תק"פ ובמפקד תרל"ה שנולד בשנת תקע"ז.
השנים אמנם אינן מתאימות, אך בכולן נרשם שהוא נולד בחברון. קשה להסיק מסקנה מתוך המפקדים האלו, אך הכי מסתבר מתוכן הוא שההורים עלו לערך בשנת תקפ"א וסמוך לעלייתם נולד הבן יוסף יהודה.
ר' משה הנ"ל היה אחד מהמורשים בחורף תר"ג ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון (לעיל פ"ט). והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת" (לקמן פי"ז). על אגרת אליו בשנת ת"ר (לקמן שם). על כתב השד"רות לר' יוסף יהודא ליב משיוף לערך בשנת תר"ד (לעיל פ"ט). על אגרת לפקוא"מ בחורף תר"ד (לעיל פי"א) ובשנת תר"ו (לעיל פי"ב).
בין שנת תר"ט-תרט"ו נפטר. במפקד תר"ט הוא רשום ת"ח-שד"ר. ובמפקד תרט"ו רשומה אלמנתו חנה דבורה.
הנכד הראשון ר' יוסף יהודה נולד כאמור בשנת תקפ"א. הוא נקרא בכמה מקומות "יוסף יהודה בכור". חתום על האגרת לפקוא"מ תר"ד (לעיל פי"א) "נאמן הכולל". נפטר ב' אלול תרנ"ה בירושלים (אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75).
הבן השני חיים שמואל עבר בשנת תרכ"ו לגור ביפו ויסד שם את הישוב החב"די. הוא נפטר ביפו כ' אד"ר תרנ"ד ונקבר בירושלים (ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75).