ספריית חב"ד ליובאוויטש

בראשית

א

במדרש [אמר רבי ינאי] לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם. ולמה גילה להם מעשה בראשית, בשביל ישראל [מפני] שאמרו נעשה ונשמע. על דרך [שאמרו רז"ל] ישראל עלה במחשבה. קדימת הרצון היה בשביל שיהיו ישראל צדיקים בכל דור ודור, וצמצם [הש"י] כביכול [את] בהירתו כמשל [נ"א: כדמיון] אב המצמצם את שכלו ומדבר דברי קטנות בשביל בנו הקטן. וגם כל המדות מעשה נערות נולדים בהאב, שאוהב את מעשה נערות כדי שיהיה להבן תענוג ומפואר אצלו. ובהקדוש ברוך הוא העבר והעתיד [הם] שוים [אצלו], והיה הוא ית' מתענג ממעשה הצדיקים וצמצם את עצמו. והצמצום נקרא חכמה, כי החכמה הוא האי"ן [נ"א: מאי"ן] על דרך והחכמה מאי"ן תמצא. והצמצום הוא [נ"א: היה] בשביל ישראל, וגם האהבה גרמה את הצמצום, וזהו ואלה תולדות יצחק אברהם [הוליד וגו'].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' א. אוה"א יח, ב.

אמר ר' ינאי כו' – שהש"ר א, ד (ועיין היטב בהערות וציונים בסוף הספר). החדש הזה לכם – בא יב, ב. נעשה ונשמע – משפטים כד, ז. ישראל עלה במחשבה – זח"א כד, א. בר"ר א, ד. ובהקב"ה העבר והעתיד הם שוים אצלו – ראה אמו"ד לרס"ג מ"ב פי"ג. כד הקמח, ריש ערך מציאות השם ית'. החכמה הוא האי"ן – ראה תקו"ז תמ"ב פא, ב. שם ת"ע קכז סע"א וקלג רע"ב. והחכמה מאי"ן תמצא – איוב כח, יב. ואלה תולדות יצחק גו' – תולדות כה, יט.

-----  הערות וציונים  -----

סימן זה נכפל לקמן סי' פב.

אמר רבי ינאי – הוספתי ע"פ הנוסח במדל"י, ושם בדפוס ראשון: אר"י. בדפוסים מאוחרים נדפס: "אמר ר' יצחק" – והוא ע"פ זח"ב לט, ב, ילק"ש פ' בא רמז קפז, תנחומא הקדום בראשית יא, וכן בפרש"י ר"פ בראשית, ברם שם נדרש באופן אחר, והמובא כאן הוא משהש"ר כנסמן.

קדימת הרצון היה בשביל כו' – ראה לקמן סי' ו, לא, נז, סט, צ, רפז, דש.

כמשל אב המצמצם כו' – ראה סי' קמ ד"ה משל; ר ד"ה והנה הצמצום; רמח ד"ה והנה נאמר; שז ד"ה וזהו פירוש; שצ.

והיה הוא ית' מתענג כו' – ראה לקמן סי' ט, לא, נז, סט, קפג, רנח, רפז, תכד. ובהערה לקמן ד"ה האהבה. ולהעיר מתורת הרה"מ באורח לחיים ר"פ בראשית ד"ה א"י בראשית, שמעתי מפי הרה"ק מ"ו דוב בער זללה"ה ע"פ ויטע ה'.

החכמה הוא האי"ן – ראה ס' קיצורים והערות לתניא לאדמו"ר הצ"צ, ע' ק סי' ז: הנה החכמה – באגה"ת פ' ד כי היו"ד כו' שכל הנעלם כו' ובאגה"ק ד"ה ויעש דוד שם קדמות השכל שבנפש המדברת, ובד"ה להשכילך בינה – הרי האין שהוא חכמתו ית', וכן שיטת הה"מ באו"ת ס"פ בראשית וכ"כ פ' וירא ד"ה איתא בזהר, ובאג"ה סי' יד וססי' טו. וצ"ע בסי' יז פי' שהח' היא ממכ"ע ולפי הנ"ל י"ל שהוא סוכ"ע, ותולה אם החכ' נק' אצי' שבאצי' או בריאה שבאצי'. וע' בלקו"ת ביאור וידבר אלקים דגבי דרושי שבועות ושם פ"א. עכ"ל.

רג"כ בנסמן במפתח ערך חכמה, אין. ועיין סי' קיח, ומבואר שם שחו"ב שניהם י"ש כו' (ורג"כ סי' צה, שמח, שנא), וכתר איהו אי"ן (וכדאי' בזח"ג רנו סע"ב ועוד). ברם עיין בס' יו"ט של ר"ה – תרס"ו לאדמו"ר מוהרש"ב, ד"ה בסכות תשבו וד"ה ביום השמ"ע דכתר וחכמה הם אפס ואין כו' עיי"ש היטב ודו"ק. ולהעיר מזח"ב קכא סע"א דחכמה איקרי קדש וכתר קדש הקדשים, ובנסמן כאן בתקו"ז (ושם אי"ן כליל תלת ספירין א' כתר י' חכמה ן' בינה) וראה בפרדס רמונים ש"ה פ"ד.

האהבה גרמה הצמצום – ראה לקמן סי' ב, נז, סט, עג, ר, רסי' רנח, שנז ושנח. מדל"י סי' קד (קיד) ושם סי' רכה (רלז). וראה תניא פמ"ט, ושם שהיוה"א פ"ד ופ"ו.

וזהו אלה תולדות כו' – להעיר מס' מבשר צדק פ' בהר, שם הובא בשם הבעש"ט שפסוק זה הוא קושיא ותירוץ, הקושיא הוא מהיכן בא שיצחק שהוא גבורות בחי' צמצום יהיה נולד מאברהם דהוא בחי' חסד, והתירוץ הוא אברהם הוליד את יצחק זה הגבורה הוא מחסד שיהיה צמצום בעולם כו' עיי"ש.