ספריית חב"ד ליובאוויטש

יב

זה ספר תולדות אדם, בלשון קושיא הוא: וכי זה הוא ספר תורה [נ"א: ספר תולדות אדם] האיך שנולד אדם, והלא הם סיפורי דברים בעלמא. אך התירוץ הוא, ביום ברא אלהים אדם. אלהים הוא לשון אדנות, כי אין מלך בלא עם. וממילא כשברא ית' את האדם נעשה הוא ית' מלך כביכול. וזהו ביום ברא אלהים אדם, כשברא את האדם אז נקרא באדנות. וזהו ה' אלהיו עמו, [פירוש] עם ישראל הוא אלהים כביכול; ותרועת מלך בו, על דרך בעשרה שכינתא מקדמא ואתיא [נ"א: על דרך כל בי עשרה שכינתא שריא ומקדמא ואתיא], ותרועת (מלך בו), פי' כשהם מחברים את עצמם אף על פי שאינם מתפללין עדיין, מלך, דהיינו מלך מלכי המלכים, בו, שורה עליהם.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י מ, ג. (סי' רפח). אוה"א ז, ב. לקו"א לט, ב.

זה ספר גו' ביום ברוא גו' – בראשית ה, א. אלקים הוא לשון אדנות – ראה זח"ב סח, ב. אין מלך בלא עם – רבינו בחיי וישב לח, ל. ראה פדר"א פ"ג. זח"ג רעא, ב. תקו"ז תכ"א ס רע"ב. ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו – בלק כג, כא. בעשרה שכינתא כו' – ברכות ו, א. [כל בי עשרה כו' – סנהדרין לט, א]. כשהם מחברים כו' אע"פ שאינם מתפללין עדיין – ראה פי' הרי"ף שם (בעין יעקב).

-----  הערות וציונים  -----

וממילא כשברא ית' את האדם כו' – ראה עבוה"ק ח"א ספט"ו. ע"ח ש"א ענף א.

ותרועת פי' כשהם מחברים א"ע – כלומר תרועת לשון חיבה וחיבור. ראה מפרשי הפסוק, ופי' הראב"ע למשלי יח, כד.

אע"פ שאינם מתפללין עדיין – להעיר מתניא, אגה"ק סי' כג. ראה קרבן העדה לירושלמי ערובין פ"א ה"י ד"ה וכמה מחנה.