ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד

ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. איתא בר"מ, יהי אור דא חסד ויהי אור דא גבורה. וקשה, הלא הצווי היה שיהיה חסד, ובמעשה כתוב ויהי לשון גבורה. אך התירוץ הוא, כי הרחמנות נולד מכח דבר רע, כשמתנהג עם אדם רע יש רחמנות עליו. ויש ב' מינים [רחמנות], האחד כשרואה שרע לו, והב' שיש לו רחמנות כדי שלא יתנהג עם האדם רע ועדיין מתנהג עמו טוב. אך כשרואים שרע לו, אז הרחמנות עליו יותר גדול מהרחמנות כדי שלא יתנהג עמו רע, כי זה רואה בפניו וזה עדיין אינו רואה. וזה שייך אצל אדם שאינו יודע עתידות, אבל הקב"ה, שעבר ועתיד שוים אצלו, היה מקודם הרחמנות כמו אחר כך. וזהו הרחמנות נקרא רחמים גדולים מיתרת הרחמנות. וזהו ויהי מכח הגבורה, יהי אור רחמנות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' נט (עב). אוה"א יז, א.

ויאמר אלקים יהי אור – בראשית א, ג. יהי אור דא חסד כו' – זח"ב קסז, א. תקו"ז ת"ל עד רע"א. הקב"ה שעבר ועתיד שוים אצלו – ראה אמו"ד להרס"ג מ"ב פי"ג. כד הקמח, ערך מציאות השם ית'.

-----  הערות וציונים  -----

ויאמר כו' דא גבורה – ראה לעיל סוף סי' ב ובהערות שם.

ויש ב' מינים רחמנות – ראה לקמן סי' לז.