ספריית חב"ד ליובאוויטש

נז

ויאסור יוסף מרכבתו [וכו']. כתיב בנתה לרעי מרחוק. כי הנה ב' אהבות יש, אהבה הא' מחמת גודל האהבה שיש לו אל הבן עושה לו כל הטובות, והב' מחמת אהבתו אותו מוכיח אותו ומכה אותו. והנה כל מציאות שיש בעולם בוודאי הוכרח להיות במחשבתו הקדומה [תחילה]. והנה ב' אהבות הנז' היו כבר [נ"א: גם כן] במחשבה קדומה באופן זה. כי תחילה עלו ישראל במחשבה, ר"ל שאף על פי שישראל הם אחרונים לכל הנמצאים בפועל, אבל במחשבה הם קדומים לכל, וכולם לא נבראו אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית, דהיינו שיקבל הקדוש ברוך הוא תענוג מהם. וזהו עצם המחשבה אנא אמלוך. וזהו בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, דהיינו שאהבת הבורא לישראל גרמה בריאת העולמות. וזו היא אהבה הא', ר"ל שמחמת אהבתו היטיב להם ומשפיע לכל העולמות.

[והנה כאשר עלה במחשבה שיהיו ישראל], אך זה לא היה יכול להיות כך, כי לא היו יכולים לקבל (אחר כך) האור א"ס ב"ה אור צח ומצוחצח, והוכרח להיות הצמצום שהוא בחינת דין, דהיינו עיכוב השפע, ועי"כ יכולים לקבל אחר כך השפע. וכן תמיד מוכרח להיות שהעולמות [יהיו] מקבלים אהבת הבורא ב"ה, דהיינו השפע, בבחינת מטי ולא מטי, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והכל מטעם הנזכר שלא היו יכולים לסבול אהבה הא', ועי"כ נתהוו ישראל. והוא בעצם מדת יעקב, לפי שהב' מדות הראשונות הם בחי' אברהם ויצחק ואחר כך נולד יעקב שהוא מדת הרחמנות. וזהו אברהם הוליד את יצחק, דהיינו שניהם הולידו את יעקב שהוא מדת רחמים שבא אחר [בחינת] מדת הדין, והיא התגלות [נ"א: ועל ידי זה נתגלה] אהבה ראשונה.

וזהו [כה אמר ה'] ליעקב אשר פדה את אברהם, דהיינו אהבה הא' הנז', כי אהבה הנז' (הוא) [היה] באתכסיא. והנה ע"י שנתגלה מדת אהבה יכול להיות ישראל אשר בך אתפאר, כי בפנימיות יכול להתפאר באותה אהבה שהיא באתכסיא [נ"א: והנה ע"י ישראל נתגלה מדת אהבה הפנימית. וזהו ישראל אשר בך אתפאר, ר"ל אני מתפאר באותו אהבה הפנימית הנ"ל].

ונחזור לענין כי ב' מחשבות הנז', דהיינו (אהבה א') [ישראל] והצמצום, שניהם גרמו האהבה [ראשונה] כנזכר. וזהו וללוי אמר תומיך ואוריך וגו'. לוי לשון לויה וחיבור, והוא קאי על הצדיק שהקדוש ברוך הוא מתלוה אליו. [והיינו] תומיך ואוריך, הוא (האהבה א') [מדת יעקב] והצמצום, הכל לאיש חסידך, שהכל גרמה אהבה [הראשונה] כנז'. וזהו שבכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים, הגם שהלוים המה בבחי' יראה, והכל מטעם הנז'. וכן במשל [הנ"ל], כשהאב אוהב את בנו אהבה עצומה, אך הבן קטן ואינו יכול לסבול האהבה ולקבל אותה, והאב רוצה לגלות האהבה [כנ"ל], מכה אותו, ועי"כ מגלה אחר כך מדת רחמנות שהיא התגלות אהבתו כנז'.

וזהו בנתה לרעי מרחוק, לשון רעות ואהבה. ובנתה הוא הבינות וגלית האהבה. מרחוק, ר"ל על ידי התרחקות (שהוא רחוק) [שנתרחק] מתחלה ממנו היא גרמה התגלות האהבה. והנה אצלו ית' העבר והעתיד הכל בשוה, לפי שהוא קודם ולמעלה מן הזמן, וקודם שהיו ישראל היה גלוי לו כל צדיק וצדיק עם מעשיו ותורתו. מתחילה כשעלה ישראל במחשבתו היה כבר שעשועים להש"י מכל צדיק ומעשיו. וזהו שמצינו שהקדוש ברוך הוא משתעשע ואומר אלעזר בני אומר פרה בת שתים וכו', קודם בוא ר' אלעזר לעולם כבר הקדוש ברוך הוא קבל שעשוע ממנו. ובאמת מעשה הצדיקים שעושים עתה [בפועל] הם שוה (נ"א ממשיכים) [נ"א: הם מכוונים ושוים] למחשבת הבורא ית' [הקדומה, ובמעשים טובים שעושים נעשה מרכבה למחשבת הבורא ית'], וממשיכה עליו ושורה עליו. והנה מחשבת הש"י הנז' נקרא אב למעשה הצדיקים שעושים עתה בפועל, ועי"כ נתהוו הצדיקים למרכבה [נ"א: והוא מסייע להצדיקים] ויש להם כח לעשות.

וזהו ויאסר יוסף מרכבתו, ר"ל יוסף הצדיק נעשה מרכבה במעשים טובים שלו, ויעל לקראת ישראל אביו, דהיינו מחשבה הראשונה כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' צט (קח). אוה"א מח, א (97). ושם כד, ב בקיצור.

ויאסור יוסף גו' – ויגש מו, כט. בנתה לרעי מרחוק – תהלים קלט, ב. עלו ישראל במחשבה – זח"א כד, א. בר"ר א, ד. בראשית – בראשית א, א. בשביל ישראל כו' – אודר"ע אות ב'. ויק"ר לו, ד. אור צח ומצוחצח – תקו"ז תס"ט קטו רע"ב. שם ת"ע קלה רע"ב. מטי ולא מטי – זח"א טז, ב. כנשר יעיר קנו – האזינו לב, יא. נוגע ואינו נוגע – ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א. שהב' מדות הראשונות כו' – זח"א צו, א. יעקב . . הרחמנות – זו"ח חקת נ, ד. זח"ג לח רע"א. אברהם הוליד את יצחק – תולדות כה, יט. כה אמר גו' אשר פדה גו' – ישעיה כט, כב. ישראל אשר בך אתפאר – ישעיה מט, ג. וללוי אמר גו' – ברכה לג, ח. לוי לשון לויה וחבור – ויצא כט, לד ות"א ותיב"ע שם. ראה זח"ב קד רע"א. שבכ"ד מקומות כו' – יבמות פו, ב. שהלוים כו' יראה – ראה זח"ג קעט, א. תקו"ז תס"ט קד, א. וקודם שהיו ישראל כו' – ראה ע"ז ה, א. תנחומא תשא יב. זו"ח בראשית טז, ד. שם תיקונים קכא סע"א-רע"ג. וראה בר"ר ג, ח ושם כד, ב (ובמפרשים שם). שהקב"ה משתעשע כו' – תנחומא חקת ח. ויאסור גו' ויעל גו' – ויגש מו, כט.

-----  הערות וציונים  -----

וכן תמיד מוכרח כו' מטי ולא מטי – ראה סי' רל ובהערות שם.

וזהו אברהם הוליד את יצחק כו' – ראה סי' לב ולז.

על ידי התרחקות כו' התגלות האהבה – ראה סי' קנט ד"ה וז"ש. ריש סי' קפח.

והנה אצלו ית' כו' – ראה סי' א ובהערות שם.