ספריית חב"ד ליובאוויטש

סד

ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו. הנה כשאדם מתפלל חלילה לו לשום כל חשקו בשביל אותו דבר גופני שהוא מבקש עליו, כי אין לך פניה גדולה מזו. כי אם ישום מחשבתו בזה שהרי אמרו יותר משהעגל וכו', והיינו כי המשפיע רוצה להשפיע יותר ממה שהנשפע רוצה לקבל [ההשפעה]. כן הש"י יש לו תענוג גדול כשהוא משפיע שפע לבריותיו, יותר מן הברואים הנשפעים ממנו ית'. ואיתא (בזוהר) [בתיקונים] דקש"ת הוא קרוב ללשון בקשה, וזהו ותשב באיתן קשתו. דהיינו, שאינו מבקש ומתכוין להנאת גופו, כי אם הוא מבקש בשביל איתן, דהיינו תענוג גדול שיש להש"י מזה שהוא משפיע. אז ויפוזו זרועי ידיו, דהיינו כל מעשה ידיו וכל עובדות שלו, כשהוא במדריגה כזו, הם יקרים מפ"ז.

והנה כשהאב אוהב את בנו אז תמונת בנו חקוקה על לוח לבו, וכשהוא רואה את בנו שעושה דבר חכמה אז האב מסתכל בו, ובעת הסתכלותו בו החקיקה של הבן שבלב אביו הוא כולה בבן. כי האב משים בעת ההוא עיניו ולבו בבן, ואינה נראית החקיקה הנזכר אפילו לאב לתמונה בפ"ע, כי כולה בבן. אבל אח"כ, כשיגמור הבן הדבר חכמה, אז נתרחב הדעת של האב ויש לו תענוג גדול, ומתהנה ומתענג [את עצמו] בחקיקת הבן שחקוק בלבו, ובעת ההיא יש עליה לאותה חקיקה שבלב האב וד"ל. והנה החקיקה הנז' היא באמת האב עצמו, אך היא חקוקה על תמונת הבן.

והנה כשעלה במחשבה הקדומה שיהיו ישראל בעולם אז נחקקו על כסא כבודו ית' מחמת אהבתו אותם. ועל שם כך נקראים ישראל, לי ראש, שבידם לעשות ראש. על דרך משל, כשאדם רואה בצער בנו אז אומר אני הולך בלי ראש, וכשבנו הוא ממולא כל טוב אזי הוא שלם. והנה ישראל, שהיא חקיקה הנז', לא נגמרה עד בחי' מציאות יעקב, דהיינו מציאות שלם בעולם העשיה, ולכך אנו נקראים יעקב, לשון עקביי"ם. וכשאנו עושים מעשים טובים אזי יש תענוג להש"י ב"ה כביכול, ושורה עליו החקיקה הנזכר. ואח"כ יש עליה להחקיקה הנזכר כביכול, כנז'.

וזהו שמפרש אמאי ויפוזו זרועי ידיו כנזכר, לפי שמידי אביר יעקב, דהיינו (שמעשה) [על ידי מעשה] ידינו הטובים, משם רועה אבן ישראל, ומפרש התרגום אב ובן, דהיינו החקיקה הנזכר הוא בעצם האב בעצמו, אך הוא על שם תמונת הבן. על כן נקרא אב"ן, [שהוא] אב ובן, והיא רועה, דהיינו ניזון, ממעשה ידינו הטובים כנזכר לעיל. והבן זה מאוד.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קעד (קעט). אוה"א לה, ב.

ותשב באיתן גו' – ויחי מט, כד. יותר משהעגל כו' – פסחים קיב, א. ואיתא (בזוהר) [בתיקונים] דקש"ת כו' – ראה תקו"ז תי"ג כט, ב. ראה ת"א ויחי מח, כב. ב"ב קכג, א. איתן דהיינו תענוג – ראה זח"ב קי רע"א. כשעלה במחשבה הקדומה כו' – ראה זח"א כד, א. בר"ר א, ד. נחקקו על כסא כבודו ית' – תקו"ז תכ"ב סה, ב. ישראל לי ראש – שעה"פ פ' ויצא ד"ה ויאהב יעקב. שם פ' וישלח ד"ה ויאמר לא יעקב. פע"ח שער הלולב ספ"א. מציאות יעקב דהיינו מציאות שלם בעולם – ראה זח"א צו, א. זח"ג קלח, א. ושם רס, ב. יעקב לשון עקביי"ם – זח"א רסו סע"ב. אב"ן שהוא אב ובן – פרש"י ויחי מט, כד.

-----  הערות וציונים  -----

כי המשפיע רוצה כו' – ראה סי' רנה מד"ה הואיל.

והנה כשהאב אוהב כו' – ראה סי' ו. ריש סי' קל. סי' שצב ותב.

על דרך משל כשאדם רואה בצער כו' – ראה סי' קכט.

רועה דהיינו ניזון כו' – ראה סי' ס.