ספריית חב"ד ליובאוויטש

סו

ואלה שמות בני ישראל. בשם רבי ישראל בעל שם זלה"ה על פי מ"ש שמו את ירושלים לעיים [נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים]. כלומר, כשבאה לאדם איזה יראה, או איזה שלימות במעשה המצוה, באה לו מזה גבהות, כי מזה בא בעונותינו הרבים גלות לעולם בשביל שמו את [ירושלים], יראה שלם שלהם, לעיים, לשון גל גבוה וגדוללד. ואם עושה איזה עבודה, כמו תורה ותפלה [נ"א: או תפלה] וכיוצא, עושה אותה לנבל וכנור, כלומר בלא דחילו ורחימו רק כמו מנגן עלי נבל [וכנור], וזה גורם ח"ו שהעבודה שלו הכל הולך אל הקליפות. וזהו נתנו את נבל"ת עבדיך [מאכל] לעוף השמים, שהם הקליפות הנקראים כך, ומי גרם זה מחמת שעשה עבודה [שלו] לנבל. [וז"ש נבלת עבדיך לעוף השמים ולחיות הארץ.]

ואפשר לומר שזה [ג"כ] רמז כאן. ואלה שמות ר"ל גורם (הגרות) [הגלות] והשממון, וזהו הבאים מצרימה, ר"ל במיצר הגלות, ומפרש ראובן וגו'. ר"ל, כאשר עשה איזה עבודה אומר [בלבו] ראו מה (בין בני ישראל) [ביני] לשאר בני אדם, שאני עובד עבודתי בשלימות, וראוי הוא שהש"י ישמ"ע בקולי, וילו"ה אלי, וזהו שמעון ולוי, וכן שאר השמות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י לו, ג (סי' רעח). אוה"א צה, ב. צוה"ר סי' קכד.

ואלה שמות גו' – שמות א, א. שמו את גו' נתנו גו' – תהלים עט, א-ב. ירושלים . . יראה שלם – בר"ר נו, י. מדרש תהלים עו, ג. לעיים לשון גל – ראה פי' הרד"ק עה"פ. לעוף השמים שהם הקליפות – ראה זח"א לד, ב. שמות . . והשממון – ראה ברכות ז, ב. מצרימה ר"ל במיצר – ראה בר"ר טז, ד. ראובן שמעון לוי – שמות א, ב. ראובן . . ראו מה ביני כו' – ע"פ ברכות ז, ב. [שמעון] שהש"י ישמ"ע בקולי – ע"פ ויצא כט, לג. וילו"ה אלי – ע"פ ויצא כט, לד.

-----  שולי הגליון  -----

לד) במקבילות בסדר הפוך: ר"ל כי בעוה"ר גלות בא לעולם בשביל ששמו את ירושלים לעיים, כלומר כשבאה לאדם איזה יראה, או איזה שלימות במעשה המצוה, באה לו מזה גבהות. וזהו שמו את (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

ומפרש ראובן וגו' כו' – והוא ע"פ תורת הבעש"ט (הובא בכש"ט סי' לא) דכמו שיש שמות השבטים בקדושה כן יש בקליפה. ועיין כש"ט סי' תג.

וראוי שהשי"ת ישמע בקולי – ראה סוף סי' רכב.