ספריית חב"ד ליובאוויטש

צב

ויאמר אם שמוע תשמע (בקול) [לקול] ה' אלקיךעה. יש לדקדק מהו ענין הכפל שמוע תשמע. וי"ל על דרך משל הרב הלומד עם התלמיד אי אפשר להרב לומר לו כל שכלו, רק הרב מצמצם לו שכלו ואומר לו איזה סברות כדי שיוכל להבין, ונעשה דבור של הרב, שהוא מדריגה תחתונה גבי הרב, נעשה זה הדבור פנימיות שכל אצל התלמיד. ועל כרחך [נ"א: והרי] בלי קול לא משתעי, ועל כן מלובש כאן גם הקול, ובקול מלובשים האותיות של המחשבה. והנה השכל והאותיות האלו הם תרין ריעין דלא מתפרשין, ומלובש כאן גם השכל. וזה ה' בצאתך משעיר. כי כל אלו הצמצומים נק' שעיר, כל חד כפום שיעורא דיליה, ויוציא כל ד' אותיות הוי"ה המרומזין כאן. וכשהשכל יוציא כתיב חכמת אדם תאיר פניו, פתח פיך ויאירו דבריך, ויכפון הדינין. וזהו בצעדך משדה אדום, ונכפפין תחתיו. והנה האבות הן הן המרכבה. כי האבות כשהיו שומעים הדבור של הקב"ה אז נתלבש בהם הדבור בתוך לבם, כמו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וזהו אלק"י אברהם אלק"י יצחק ואלק"י יעקב, ונתייחד השם עליהם. וז"ש והיה אם שמוע תשמע. פי' כשתשמע השם הוי"ה ב"ה, שהוא אותיות והיה, אז תזכו לשמוע בקול ה' אלקיך. (חסר כאן).


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ע, ב.

ויאמר אם שמוע גו' – בשלח טו, כו. תרין ריעין כו' – ע"פ זח"ג ד, א. ה' בצאתך משעיר . . בצעדך גו' – שופטים ה, ד. כל חד כפום שיעורא דיליה – תקו"ז ת"ע קלה, ב. זח"א קג רע"ב. חכמת אדם גו' – קהלת ח, א. פתח פיך כו' – ברכות כב, א. זח"ג עט, א. האבות הן כו' – בר"ר מז, ו. ועשו לי מקדש גו' – תרומה כה, ח.

-----  שולי הגליון  -----

עה) צ"ע אי קאי אפסוק זה דפ' בשלח דמהמשך הדרוש משמע דקאי על "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך" (תבוא כח, א).

-----  הערות וציונים  -----

ה' בצאתך משעיר כו' – ראה לעיל סי' לח.

כשתשמע כו' אז תזכו כו' – להעיר מסוכה מו, ב. תנחומא תבוא ד.