ספריית חב"ד ליובאוויטש

יתרו

צד

וישמע יתרו את אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו. ויש לדקדק מ"ש למשה, והלא עיקר הנס היה לישראל. ועוד, אם השמועה היה הנסים והנפלאות והאותות, [אם כן] עיקר חסר מן הספר, ומהו אשר עשה.

ויש לומר ע"פ הלצה, כי ידוע שפרעה ויועציו לא היו מאמינים בשם הוי"ה ב"ה, רק היה להם אחיזה [מה] בשם אלקים, באותיות מ"י מאלקים, כמ"ש בכתבי האר"י זלה"ה. והנה משל לבן כפר שלא ראה את המלך מימיו ולא השיג מימיו נימוס המלכות ומהותו, רק ששמע שיש מלך בעולם ושהוא שליט ומושל בכל המדינות, וממליך מלכים על מדינות פרטיות ומושיב שררות שונות בכל מדינות מלכותו. ויהי היום, הלך הבן כפר לשוט ממדינה למדינה, ופגע בשררה אחד מהשרים קטנים מלובש בבגדי רקמה וזהב ואדרכמונים, ואמר בלבו בוודאי זה המלך. ואח"כ שאל לאחרים, ואמרו לו שהוא שר א' מהשרים קטנים ועליו יש כמה וכמה שררות גדולות שונים ומשונים, וכולם הם עבדי המלך, ואז הכיר גדולת המלך. ואחר זה פגע עוד שר יותר גדול ונכבד, עד שטעה בכל א' וא' לאמר זהו המלך, עד שפגע השר הגדול מכל השררות אשר בכל המדינות וראה כבודו הגדול מאוד, ואז נגמר בלבו שזהו בוודאי המלך בעצמו. ואחר זה נודע לו שגם זה השר הוא תחת המלך, וכל הממשלה והכבוד שביד השר ההוא הכל הוא ברשיון המלך, שהמלך נתן לו הגדולה והכבוד ומינה אותו לשר חשוב כמוהו. אז הכיר הבן כפר בעצמו מהות המלך עצמו ואת נימוסיו וממשלתו, ואמר בלבו אם עשה המלך איש אחר זולתו לשר גדול כזה והגיע לכל הכבוד, מסתמא גדולת המלך אין לה שיעור וקץ ותכלית, כי אם היה לו שיעור לא היה עושה לאיש אחר כבוד כמוהו.

והנמשל מובן מאליו. שפרעה ויועציו תחלה טעו וכפרו בשם המיוחד הנזכר, שגם יתרו היה א' מיועציו. והנה נאמר במשה ראה נתתיך אלקים לפרעה, ובישראל נאמר אלקים אתם, נמצא שהקב"ה עשה אלקים למשה ולישראל. ולפיכך מתחילה טעו וכפרו, שאמרו בלבם האי דרגא דלהון עביד ית כל מופתיא, ובפרט פרעה ויועציו שהיה להם אחיזה במדת אלקים. אבל עכשיו וישמע יתרו אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, פי' שעשה ומינה אותם להיות אלקים, אמר בלבו בוודאי לא זה הוא שם המלך בעצמו, שאם כן לא היה ממנה אחר תחתיו. ואז הכיר ונתגייר. והבן זה היטב מאוד.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ה, ד (סי' קטו).

וישמע יתרו גו' – יתרו יח, א. שפרעה ויועציו לא היו כו' – זח"א קצה, א. זח"ב נב סע"ב. כמ"ש בכתבי האר"י זלה"ה – פע"ח שער חג המצות פ"ה. יתרו היה א' מיועציו – סוטה יא, א. ראה נתתיך גו' – וארא ז, א. אלקים אתם – תהלים פב, ו. הכיר ונתגייר – תנחומא ר"פ יתרו.

-----  הערות וציונים  -----

שפרעה ויועציו כו' באותיות מ"י מאלקים – ראה סי' עג ד"ה ולכך וד"ה ואפשר.

שפרעה ויועציו תחילה טעו וכפרו כו' – להעיר ממדרש לקח טוב שמות ה, ב. וראה כוזרי ד, טו ואילך.