ספריית חב"ד ליובאוויטש

קג

או יאמר, הנה בתרומה כתיב דבר אל בני ישראל, וכאן כתיב תצוה את בני ישראל. אפשר לומר כי שם גבי תרומה אמר דבר, שהוא לשון הנהגה, כלומר הנהג אותם איך יקחו את תרומתי, כמ"ש גדלו לה' אתי. וכאן הוא לשון צווי, מלשון צוותא וחיבור, שתחברם אליך מכל וכל, ואז בהתחברותם אליך בוודאי יזכו וישיגו לחכמה עילאה שהוא נקרא שמ"ן, ויבינו רזי דאורייתא שניתנו על פי ך"ב אתוון. וזהו א"ת בני ישראל, כלומר כל האותיות מא' עד ת'.

ובהיות שיש אתוון זעירין ואתוון רברבין, רמז עוד פעם ב' אותיות התורה במלת זי"ת. כי אות ז' הוא צורת י"ו, ועם אות י' מזית הוא אותיות יו"י, צורת א' שבחכמה כידוע.

עוד במלת זי"ת מרומז כל האותיות מא' עד ת'. כי זי"ת הוא גימטריא תי"ז, הוא אותיות תיו וא' יותר הוא רמז לאות אל"ף. נמצא שהוא אותיות מא' עד תיו.

ועוד רמז פעם ג' כ"ב אותיות, ועם ה' אותיות מנצפך הם ך"ז אותיות, וזהו ז"ך. וזה הפעם הג' הוא רמז לאותיות שבתוך המחשבה, כי גם במחשבה יש אותיות כמבואר לעיל, רק שיהיה המחשבה זכה בלי שמרים ותערובת מחשבה זרה, אז בוודאי יהיה להם כתית למאור העליון.

גם אמרו רז"ל מנצפך צופים אמרו, ופריך והא אין נביא רשאי לחדש דבר, ומשני שכחום וחזרום ויסדום. והנה אמרו רז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה, יתר עליהם משה רבינו ע"ה שנתנבא בזה הדבר. והטעם לזה, מפני שאמרו רז"ל לית מלתא בכתובים ובנביאים דלא רמזין באורייתא. אם כן כל דברי הנביאים והכתובים כבר נאמר זה מקודם ברמז בתורה, והנביא הוא אומר הרמז בהתגלות. אבל נבואת משה רבינו ע"ה היתה חדשה שלא נשמע מעולם. לכן נאמר זה הדבר, ר"ל ראה זה חדש. אם כן, לפי זה מוכח שבוודאי גם אותיות הכפולים שהם מנצפך ג"כ נאמרו למשה, אלא ששכחו, ולזה הרמז אמר ויקחו אליך שמן, שהוא התורה הנקרא שמ"ן, יתייחסו אליך כל הז"ך אותיות, ולא שהצופים חדשו הדבר. וזהו אליך שמן זית ז"ך.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

בתרומה כתיב כו' – תרומה כה, ב. תצוה את בני ישראל – תצוה כז, כ. דבר שהוא לשון הנהגה – ע"פ מ"א ה, כג. וראה ישעיה ה, יז. תהלים מז, ד. זח"ב כה סע"ב. גדלו לה' גו' – תהלים לד, ד. צווי מלשון צוותא וחבור – של"ה בעש"מ מאמר ג' וד' (נא, ב). שם מס' יומא, עמוד התשובה פרק ד"ח תוכחת מוסר (רלז, ב). אוה"ח פ' תצוה כז, כ. שם פנחס כז, כג. לחכמה עילאה שהוא נקרא שמן – זח"ג לד סע"א. ויבינו רזי דאורייתא – ראה זח"ג לט, א. א"ת . . מא' עד ת' – זח"א טו, ב. שם כט, ב. א"ר פי"ח. שיש אתוון זעירין ואתוון רברבין – זח"א ג רע"ב (וש"נ בד"א). אות ז' הוא צורת י"ו – תקו"ז טז סע"א. שם תכ"א מד, ב. וסב, ב. יו"י צורת א' שבחכמה – ראה ע"ח של"ט דרוש ה. מנצפ"ך צופים אמרו כו' – שבת קד, א. מגילה ב סע"ב. כל הנביאים נתנבאו בכה כו' – ספרי ר"פ מטות פי' קנג. לית מילתא כו' – תענית ט, א ורש"י שם ד"ה לא רמזה. תקוזו"ח קה סע"א. זה הדבר – מטות ל, ב. התורה הנק' שמ"ן – ויק"ר ג, ז. זח"ג לג, א. ראה שהש"ר א, ב (עה"פ כי טובים דודיך מיין) ושם א, ג (עה"פ לריח שמניך).

-----  הערות וציונים  -----

בתרומה כתיב כו' – ראה סוף סי' קא.

אמרו רז"ל כל הנביאים כו' – עיין מש"כ מזה בשם הרה"מ באורח לחיים פ' שמות רד"ה של נעליך.