ספריית חב"ד ליובאוויטש

כי תשא

קד

[ועתה הניחה לי גו'] זכור לאברהם כו'. איתא בזוהר אחיד ליה בדרועא וגופא דמלכא. כי הצדיק הוא מקושר להש"י. שכל מקום שחושב [נ"א: שאדם חושב] שם הוא, וכשחושב בהש"י אזי הוא מקושר להש"י. ואם חושב בהעולמות אז הוא מקושר להעולמות, ונמצא מקשר [את] העולמות עם הקב"ה. וזהו פי' עיני ה' אל צדיקים, עין נקרא ההשגחה, שהשגחה שלו מסורה ביד הצדיקים, ועל ידיהם הוא משגיח על העולמות. וזהו פי' עיניך בשדה אשר יקצורון, ר"ל עינים של האי צדקת, [דהיא היתה צדיקת] וכשהיתה משגחת על השדה היה כביכול הוא ית' משגיח על זה השדה, והיתה הברכה שורה בו, ע"ד זכאין מארי מתניתין דאנפוי אנפי שכינתא, איהו מלגאו ואינהו מלבר. וזהו אחיד ליה בדרועוי ובגופו, פי' שהי' מקושר בו ית' ובישראל. לפיכך לא היה יכול לעשות להם רע. לכך אמר הניחה לי, וכי תופס אני בך, ובאמת כביכול היה תופס בו ית' כנ"ל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ד, ב. לקו"א לו, א.

[ועתה הניחה לי גו' – כי תשא לב, י]. זכור לאברהם גו' – כי תשא לב, יג. אחיד ליה כו' – תקו"ז תכ"א נד, ב. זח"ב קצג, ב. עיני ה' גו' – תהלים לד, טז. עין נקרא ההשגחה – אמו"ד לרס"ג מ"ב ריש פ"י. של"ה מס' פסחים דרוש ג' לשבת הגדול ד"ה אך צריכין. ראה זח"ב רנב, א. עיניך בשדה גו' – רות ב, ט. זכאין מארין מתניתין כו' – ראה זח"ב קסג, ב. הניחה לי – כי תשא לב, י. וכי תופס אני בך כו' – שמ"ר מב, ט.

-----  הערות וציונים  -----

שכל מקום שחושב כו' – ראה סי' סט ובהערות שם.

שהשגחה שלו מסורה ביד הצדיקים – ראה סי' ריט.